בגברים המתאמנים לתחרויות טריאתלון יתכן סיכון מוגבר לפיברוזיס לא-איסכמי של שריר הלב, וככל שמתחרים בהיקף נרחב יותר, כך הסיכון גבוה יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם RSNA (Radiological Society of North America).
מדגם המחקר כלל 55 גברים העוסקים בתחרויות טריאתלון (גיל ממוצע, 44 שנים) ו-30 נשים המשתתפות בתחרויות אלו (גיל ממוצע, 43 שנים).
מהבדיקות עלו עדויות לפיברוזיס לא-איסכמי של שריר הלב, שזוהה בבדיקת MRI לבבי עם גדוליניום, בחדר השמאלי של הלב בעשרה מהגברים (18%), אך ללא מקרים מתועדים בנשים. בנוסף, מדד מסת חדר שמאל היה גבוה יותר משמעותית בגברים, בהשוואה לנשים שהשתתפו בתחרויות אלו (86 לעומת 67 גרם/מ”ר).
גברים השלימו מספר רב יותר של תחרויות איש הברזל (4 לעומת 1) וטריאתלון למרחק בינוני (5 לעומת 2), עדות לקשר אפשרי בין הסיכון לפיברוזיס ובין דרגת האימון.
בניתוח נפרד, החוקרים השוו את ההבדלים בפעילויות ספורט בין גברים שהשתתפו בתחרויות טריאתלון עם ובלי עדות לפיברוזיס של שריר הלב. ספורטאים עם פיברוזיס של שריר הלב השלימו מרחקים גדולים יותר באופן כולל (5,610 לעומת 2,406 קילומטרים), כמו גם מרחק גדול יותר בשחיה (64 לעומת 31 ק”מ) ורכיבה (4,167 לעומת 1,490 ק”מ), עםד לחץ דם סיסטולי בשיא מאמץ שהיה גבוה יותר (215 לעומת 194 מ”מ כספית), בהשוואה לאלו ללא פיברוזיס של שריר הלב.
החוקרים מתכננים לערוך מחקר ארוך-טווח של כל הספורטאים המשתתפים בתחרויות טריאתלון במטרה לקבוע אם אירועים לבביים אירעו באלו עם פיברוזיס של שריר הלב וכן לבחון שינויים או התקדמות של הפיברוזיס.
מתוך הכנס השנתי מטעם RSNA
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!