מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת Lancet Psychiatry, עולות עדויות משכנעות להפרעה בתפקוד מוטורי, בפרט בעיות בשיווי משקל ומיומנויות ידניות, בילדים להורים עם סכיזופרניה.
החוקרים קוראים לרופאים להיות מודעים לתסמינים מוטוריים ולהפנות ילדים עם בעיות מוטוריות ברורות (מתחת לאחוזון חמישי) למומחה לפסיכותרפיה של הילד.
במחקר Danish High Risk and Resilience Study החוקרים יצרו מדגם שכלל ילדים בגילאי 7 שנים. המדגם כלל ילדים להורים ללא סכיזופרניה או הפרעה ביפולארית, ילדים להורה אחד או שני הורים עם ההפרעות הפסיכיאטריות בדנמרק בין 1 בינואר, 2013, ועד 31 בינואר, 2016. החוקרים התאימו ילדים להורים עם אבחנה של סכיזופרניה לילדים להורים ללא סכיזופרניה על-בסיס כתובת המגורים, גיל ומין. למרות שלא התאימו ילדים להורים עם הפרעה ביפולארית ישירות לביקורות בשל מגבלות משאבים, הם גייסו רק ילדים לשלוש קבוצות שלא היו שונים בגיל, מין ומקום מגורים.
החוקרים בחנו את התפקוד המוטורי בילדים על-בסיס Movement Assessment Battery for Children-Second Edition וכן בחנו את ההשפעות של קבוצת סיכון משפחתי.
מדגם המחקר כלל 514 ילדים (198 ילדים להורים עם סכיזופרניה, 119 ילדים להורים עם הפרעה ביפולארית ו-197 ילדים להורים ללא הפרעות אלו). בילדים להורים עם סכיזופרניה תועדו הפרעות בתפקוד מוטטורי, בהשוואה לילדים להורים ללא הפרעות אלו בתתי-תחומים שכללו מיומנות ידנית (הבדל ממוצע של 1.42-) ושיווי משקל (הבדל ממוצע של 1.38-), אך לא בכיוון ותפיסה. בילדים להורים עם הפרעה ביפולארית לא זוהו הבדלים משמעותיים ביכולות מוטוריות, בהשוואה לילדים ללא הפרעות מוטוריות אלו.
השוואת קבוצת הסיכון המשפחתי להפרעות פסיכיאטריות לא הדגימה הבדלים משמעותיים בכישורים המוטוריים שנבחנו במחקר.
החוקרים כותבים כי הפרעות בתפקוד מוטורי בילדים בסיכון משפחתי לסכיזופרניה הן ספציפיות בגיל שבע שנים בכל הנוגע לתפקוד מוטורי עדין ושיווי משקל, אך אינן ספציפיות בכל הנוגע לסיכון המשפחתי להפרעה ביפולארית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!