מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-American Heart Association עולה כי אין עדויות התומכות בשימוש שגרתי ב-Spironolactone (אלדקטון) במינון גבוה לטיפול בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב חדה.
מחקר ATHENA-HF (Aldosterone Targeted Neurohormonal Combined With Natriuresis Therapy Heart Failure) נערך בין דצמבר 2014 ועד אפריל 2016. מדגם המחקר כלל 360 חולים מ-22 אתרי מחקר, כאשר 182 חולים חולקו באקראי לטיפול באלדקטון במינון גבוה (100 מ”ג) למשך 96 שעות או עד לשחרור ו-178 חולים חולקו לטיפול סטנדרטי, כאשר 132 מאלו חולקו לקבוצת הפלסבו ו-46 להמשך טיפול אלדקטון במינון נמוך. גיל החולים הממוצע עמד על 65 שנים, 64% היו גברים. כמחצית מהחולים סבלו מפרפור פרוזדורים ולמעלה מ-80% סבלו מיתר לחץ דם.
תוצא הסיום העיקרי היה הירידה בריכוז NT-proBNP (N-terminal pro-B-type Natriuretic Peptide). החוקרים מצאו כי בחולים בקבוצת הפלסבו תועד שינוי מתחילת במחקר בלוגריתם ערך NT-proBNP של 8.23 ל-7.64 לאחר 96 שעות, בעוד שבאלו שטופלו באלדקטון נרשם שינוי מ-8.43 ל-7.89 לאחר 96 שעות. לא זוהה שינוי משמעותי בתוצאי סיום משניים, כולל מדד Likert Score להערכת קוצר נשימה.
החוקרים מסבירים כי מדובר במחקר נייטראלי לחלוטין, כאשר ניתן לפרש את התוצאות כאילו להתערבות לא היה ערך. עם זאת, אין נתונים אודות תוצאות מינונים גבוהים יותר של הטיפול התרופתי.
עוד מציינים החוקרים כי האמינות של סמני עזר דוגמת NT-proBNP הוטלה בספק פעמים רבות בעבר והם קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת מינונים גבוהים של אנטגוניסטים לקולטנים למינרלוקורטיקואידים בחולי אי-ספיקת לב.
מתוך כנס ה-AHA
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!