כלי קבלת החלטות המבוסס על סרטונים עשוי לסייע לחולים הסובלים מאי-ספיקת לב מתקדמת להבין טוב יותר את אפשרויות הטיפול המתקדמות, תוך שיפור הדיונים בין הרופא והמטופל, כך עולה מתוצאות מחקר VIDEO-HF, שפורסמו במהלך חודש יוני בכתב העת Circulation.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שיחות באשר ליעדי הטיפול ומאמצי החייאה/הנשמה של חולים עם אי-ספיקת לב מתקדמת עשויות להיות קשות. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה של סרטונים ככלי קבלת החלטות על תכנון טיפול מתקדם בחולי אי-ספיקת לב.
מדובר במחקר שנערך במספר אתרים, אקראי ומבוקר, להערכת התערבות מבוססת-סרטונים ותכנון טיפול מתקדם, בהשוואה לתיאור מילולי בלבד. מדגם המחקר כלל 246 חולים בגילאי 64 שנים ומעלה, עם אי-ספיקת לב וסיכויי תמותה בתוך שנתיים שעלו על 50%. המשתתפים קיבלו תיאור מילולי של יעדי הטיפול (טיפול הארכת חיים, טיפול מוגבל וטיפול נוחות) והחייאה/הנשמה בשילוב עם סרטון בן שש דקות שתיאר את שלוש רמות הטיפול, החייאה/הנשמה ורשימת תכנון טיפול מתקדם. משתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו תיאור מילולי בלבד.
הניתוח העיקרי השווה את שיעור החולים שהעדיפו טיפול נוחות בין זרועות המחקר, מיד לאחר התערבות. תוצאים משניים כללו העדפות החייאה/הנשמה וידע לאחר ההתערבות.
בקבוצת ההתערבות, 27 חולים (22%) בחרו בטיפול מאריך חיים, 31 חולים (25%) בחרו בטיפול מוגבל, 61 חולים (51%) בחרו בטיפול נוחות ו-2 חולים (2%) לא הגיעו להחלטה. בקבוצת הביקורת, 50 חולים (41%) בחרו בטיפול הארכת חיים, 27 חולים (22%) בחרו בטיפול מוגבל, 37 חולים (30%) בחרו בטיפול נוחות ו-8 חולים (7%) לא הגיעו להחלטה. המשתתפים בקבוצת ההתערבות (בהשוואה לביקורות) נטו יותר לוותר על מאמצי החייאה (68% לעומת 35%) והנשמה (77% לעומת 44%), עם מדדי ידע גבוהים יותר (4.1 לעומת 3.0).
החוקרים מסכמים וכותבים כי חולי אי-ספיקת לב שצפו בסרטונים היו בעלי ידע רב יותר, עם סיכוי גדול יותר לבחור בטיפול נוחות וסיכוי נמוך יותר לבחור בביצוע מאמצי החייאה/הנשמה, בהשוואה לחולים שקיבלו מידע מילולי בלבד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!