מנתוני מחקרEDITION-2, שפורסמו בכתב העתDiabetes Care, עולה כי הטיפולבאינסולין טוג’או (Insulin Glargine 300 Units/mL)יעיל כמו לנטוס (Insulin Glargine 100 Units/mL)ומלווה בסיכון נמוך יותר להיפוגליקמיה במהלך הלילה ובכל שעות היום.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את היעילות והבטיחות של אינסולין טוג’או אל מול לנטוס בחולים עם סוכרת מסוג 2, המטופלים באינסולין בזאלי (42 יחידות ליום ומעלה) עם טיפול תרופתי פומי לאיזון רמות הסוכר בדם.
מחקרEDITION 2הינו מחקר רב-מרכזי, בתווית-פתוחה, שכלל מבוגרים שטופלו באינסולין בזאלי עם טיפול פומי לאיזון רמות הסוכר בדם. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול באינסולין טוג’או או לנטוס פעם ביום, למשך שישה חודשים. תוצא הסיום העיקרי היה השינוי בהמוגלובין מסוכרר. תוצא הסיום המשני העיקרי היה אחוז החולים עם היפוגליקמיה לילית מאושרת (לפחות מדידת סוכר אחת של עד 70 מ”ג/ד”ל) או היפוגליקמיה חמורה החל מלאחר תשעה שבועות ועד לאחר שישה חודשים.
מדגם המחקר כלל 811 חולים עם ריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע של 8.24% ומדד מסת גוף של 34.8 ק”ג למטר בריבוע. איזון גליקמי השתפר באופן דומה עם שני משטרי הטיפול;
החוקרים מדווחים כי בקבוצת הטיפול בטוג’או נרשמה שכיחות נמוכה יותר של אירועי היפוגליקמיה לילית מאושרת (סוכר עד 70 מ”ג/ד”ל), או היפוגליקמיה חמורה עם טוג’או מלאחר תשעה שבועות עד לאחר שישה חודשים (הפחתה של 48% לעומת לנטוס) ובמהלך שמונת השבועות הראשונים (שלב טיטרציה). במהלך כל ששת חודשי המחקר תועדו פחות אירועי היפוגליקמיה לילית ואירועי היפוגליקמיה בכל שעה ביום (הפחתה של 23% לעומת לנטוס) . היקף העליה במשקל היה קטן יותר עם טוג’או בהשוואה ללנטוס (p=0.015).
לא תועדו הבדלים בין הטיפולים במדדי הבטיחות שבחנו החוקרים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי מהשוואת היעילות והבטיחות של טוג’או ולנטוס בחולים עם סוכרת מסוג 2, תחת טיפול באינסולין בזאלי עם טיפול פומי לאיזון גליקמי, עולה כי טוג’או מביא לאיזון גליקמי כמו לנטוס אך לצד סיכון נמוך יותר לאירועי היפוגליקמיה במהלך הלילה וכן במהלך כל שעות היממה, עם ירידה בפרט במהלך שלב הטיטרציה של מינון הטיפול.
Diabetes Care.2014 Dec;37(12):3235-43
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!