חשיבות דיונים בנושאי מתחים, שינה ופעילות מינית עם חולים הסובלים ממחלות נוירולוגיות (מתוך כנס ה-EAN)

מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-Congress of the European Academy of Neurology עולה כי חולים עם הפרעה נוירולוגיות סובלים לעיתים קרובות מתסמינים פסיכיאטריים או בעיות אחרות הפוגעות באיכות החיים שלהם, ממצאים המדגישים את חשיבות הערכת המטופלים מעבר לאבחנה הנוירולוגית.

מדגם המחקר כלל 602 חולים שהשלימו את מדד BSI (Brief Symptom Inventory) ו-Hospital Anxiety and Depression Scale.

מהנתונים עלה כי היקף התחלואה הפסיכיאטרית היה גבוה. לדוגמא, מבין החולים עם הפרעות ניווניות, דוגמת מחלת פרקינסון ומחלת אלצהיימר, ב-17.2% תועדה חרדה פובית וב-15.5% חרדה. מבין אלו עם הפרעות אפילפטיות, ב-13.8% תועדה חרדה פובית וב-13% מחשבות פרנואידיות. מבין החולים עם הפרעות דה-מייאליניטיביות, ב-20.3% תועדו חרדה, 18.8% סבלו מדיכאון ו-17.2% סבלו ממחשבות כפייתיות-טורדניות.

לעיתים קשה לקבוע אם התסמינים הפסיכיאטרים הם השפעה ישירה של ההפרעה הנוירולוגית ברקע. בכל מקרה, נושא הסטגימה עדיין מהווה סוגיה חשובה בחולים עם הפרעות נוירולוגיות ותסמינים פסיכיאטריים.

המסר של החוקרים הוא כי באופן אידיאלי, נוירולוגים ישלימו סקירה של כל המטופלים שלהם לנוכחות תסמינים פסיכיאטריים, באמצעות מדדים דוגמת BSI. לדבריהם, הדבר אורך 15 דקות בלבד ומרבית החולים חשים הקלה לאחר הצפת הנושאים הללו. הם ממליצים גם כי נוירולוגים לאחר סיום לימודיהם יעבדו כשנה אחת בבית חולים פסיכיאטרי, דבר שיאפשר להם להכיר טוב יותר את אפשרווית הטיפול וכיצד לבנות מערכת יחסים טובה עם המטופלים.

מתוך כנס ה-EAN

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן