מנתונים חדשים עולה כי בגברים צעירים שאינם מאוד פעילים, המבצעים סדרה יחידה של אימוני אינטרבל בעצימות גבוהה, פעמיים בשבוע, בשילוב עם אימון תנגודת אחת, חל שיפור משמעותי בכושר הגופני ובהרכב הגוף. ביצוע עוד אימוני אינטרבל בעצימות גבוהה לא הביא לשיפור נוסף.
מדגם המחקר כלל 26 גברים מתבגרים (גילאי 16 שנים), שהוגדרו ככאלו בדרגת פעילות נמוכה מאחר ולא השתתפו בתכנית ספורט או שיעורי ספורט מסודרים.המשתתפים חולקו באקראי לאחת מחמש קבוצות התערבות, ובהתאם למספר הקבוצות (1-5), המשתתפים השלימו מספר סטים של אימוני אינטרבל בעצימות גבוהה, שכללו ארבע חזרות של מאמץ כמעט-מקסימאלי, במרווחים של 10 שניות של החלמה פאסיבית. המשתתפים ביצעו שני מחזורי אימוני אינטרבל בעצימות גבוהה ואימון תנגודת אחד כל שבוע, במהלך שמונה שבועות.
החוקרים עקבו אחר מדדי שיא צריכת חמצן וכן הערכת הרכב הגוף (כולל מסת שומן ויסארלי, שומן גוף, מסת גוף רזה) עם בדיקת DEXA (Dual Energy X-ray Absorptiometry); ופרופיל שומנים, גלוקוז, אינסולין ו-Interleukin-6.
מהתוצאות עולה כי חל שיפור משמעותי בצריכת חמצן מקסימאלית (כ-6%), אחוז שומן גוף (כ-4%), מסת שומן ויסארלי (כ-10%) ויחס היקף מותניים לגובה (כ-3%), אך ללא השפעה בוררה של מינון הפעילות הגופנית.
Med Sci Sports Exerc. 2016;48(3):481-490
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!