היקף המרשמים לטיפול בדיגוקסין לחולים ששוחררו מאשפוז עם אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל ירד בשני-שליש במהלך עשר השנים שהסתיימו בשנת 2014, ללא תלות בגיל, מין והיסטוריה של פרפור פרוזדורים, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו בכתב העת JACC:Heart Failure.
לאורך העשור, הטיפול בדיגוקסין נקשר משמעותית עם שימוש בהתקני ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) או קוצב לב, מקטע פליטה נמוך יותר, פרפור פרוזדורים, מחלת ריאות חסימתית כרונית, סוכרת ותפקוד כלייתי תקין. דיגוקסין היה פחות נפוץ בקרב חולים שהיו מבוגרים יותר, מעשנים, או עם הפרעה בתפקוד הכלייתי, יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית, או אנמיה.
ב-398 בתי החולים שלקחו חלק בתכנית GWTG-HF (Get With The Program Heart Failure), היקף המרשמים לטיפול בדיגוקסין ירד ב-33.1% מהחולים ששוחרו בשנת 2005 ל-10.7% מהחולים ששוחררו בשנת 2014. הירידה המקבילה בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור נעה מ-16% ל-5.7%.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים אקראיים במטרה לקבוע אם יש תועלת לתוספת דיגוקסין לטיפול המומלץ כיום בהנחיות.
JACC Heart Fail 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!