מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Osteoporosis International עולה מבדיקות HR-pQCT (High Resolution Peripheral Quantitative Computed Tomography) כי בחולים עם מחלת לב איסכמית מדדי צפיפות מינראלים של העצם נמוכים יותר בשורש כף היד.
החוקרים התבססו על נתונים ממשתתפים במחקר Hertforshire Cohort Study, במהלכו עקבו אחר גברים ונשים שנולדו בשנות השלושים של המאה הקודמת, להערכת הגדילה בינקות והשפעתה על מחלות במבוגרים, דוגמת אוסטיאופורוזיס, והתמקדו ב-350 משתתפים (166 נשים, 184 גברים), בגילאי 71.5-80.5 שנים. ב-75 חולים תועדה היסטוריה של מחלות לב (התקף לב, אנגינה, אי-ספיקת לב) וב-275 חולים לא תועדו מחלות לב.
החוקרים התבסס על בדיקת HR-pQCT להערכת הגיאומטריה, צפיפות ומבנה של הרדיוס הדיסטאלי ביד הלא-דומינננטית ושל הטיביה הדיסטאלית. ראיונות מובנים ובדיקות גופניות הושלמו במהלך כל ביקור בבית המשתתפים.
מהתוצאות עולה כי בהשוואה לחולים ללא מחלת לב איסכמית, הן בגברים והן בנשים עם מחלת לב איסכמית תועדו מדדי vBMD (Volumetric Bone Mineral Density) נמוכים יותר בקורטקס, עם ירידה בפורות של הקורטקס בעצם הרדיוס; ממצאים אלו נותרו מובהקים גם לאחר תקנון לערפלנים שונים.
החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בעובי הקורטקס או במדדי עצם טרבקולארית.
הן בגברים והן בנשים, לא תועד קשר מובהק בין מחלת לב איסכמית ומדדי עצם בטיביה הדיסטאלית. בדומה, לא תועדו הבדלים סטטיסטיים עבור מחלת לב איסכמית או היסטוריה של שברים. החוקרים מציעים כי העדר הקשר עשוי לנבוע מהמספר הנמוך של משתתפים עם מחלת לב איסכמית.
החוקרים טוענים כי לאור הנתונים, יש לקחת בחשבון את בריאות העצם בחולים עם מחלות לב, כאשר הממצאים מצביעים על אפשרות לאתיולוגיה משותפת לשני המצבים, אך דרושים מחקרים טובים יותר להבנת הקשר הנ”ל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!