האם דיכאון מעלה את הסיכון לתמותה בחולי אי-ספיקת לב? (מתוך Heart Failure Congress 2015)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך כנס ה-Heart Failure Congress מטעם ה-European Society of Cardiology Heart Failure Association, עולה כי שילוב דיכאון חמור ואי-ספיקת לב עשוי להביא לעליה בשיעורי התמותה.

מניתוח מוקדם של הנתונים אודות 154 משתתפים במחקר OPERA-HF (Observational Study to Predict Readmission for Heart Failure Patients) עולה כי בשנה הראשונה לאחר השחרור מבית החולים, באלו עם דיכאון בדרגה בינונית-עד-חמורה תועדה עליה של פי חמש בסיכון לתמותה, בהשוואה לאלו עם דיכאון פחות חמור, והסיכון נותר גבוה גם לאחר תקנון למשתנים דמוגרפים, נתוני מצב בריאותי ומחלות רקע.

כל המשתתפים היו בגילאי 18 שנים ומעלה (גיל ממוצע של 71 שנים, 70.8% גברים), שטופלו במשתני לולאה עם מקטע פליטה של חדר שמאל של עד 40%, קוטר פרוזדור שמאלי של מעל 4 ס”מ ורמות NT-proBNP של מעל 40 פיקוגרם למ”ל במידה והיו במקצב סינוס או מעל 1,200 פיקוגרם למ”ל במידה וסבלו מפרפור פרוזדורים.

מדדי אשפוז כללו את שאלון HADS-D (Hospital Anxiety and Depression Scale) ואת מדד CCI (Charlson Comorbidity Index). על-בסיס מדד HADS-D, 24 משתתפים אובחנו עם דיכאון בדרגה בינונית-עד-חמורה (מדד של 11-21), 27 עם דיכאון קל (מדד של 8-10) ו-103 לא סבלו מדיכאון (מדד נמוך מ-7). 27 משתתפים הלכו לעולמם מכל-סיבה במהלך המעקב שעמד על 302 ימים, כולל 50%, 22.2% ו-8.7% בכל אחת משלוש הקבוצות, בהתאמה.

יחס הסיכון עמד על 5.1 לסיכון מוגבר לתמותה עם דיכאון בדרגה בינונית-עד-חמורה, בהשוואה לאלו ללא דיכאון (p<0.001). גם לאחר תקנון לגיל, מין, יתר לחץ דם ורמות NT-proBNP, הקשר הנ”ל נותר מובהק (יחס סיכון של 6.5, p<0.001), כמו גם לאחר הוספת מדדי CCI (יחס סיכון של 6.96, p<0.01/

מעניין לציין כי הממצאים מעידים על קשר בין מדדים נמוכים יותר בסולם HADS-D ובין סיכון מוגבר לתמותה (יחס סיכון של 0.21).

מתוך Heart Failure Congress 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן