מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת Clinical Infectious Diseases עולה כי טיפול בביתא-לקטאם עדיף על ונקומיצין כטיפול דפיניטיבי במקרים של זיהום בזרם הדם בחיידקי MSSA (Methicillin-Susceptible Staphylococcus Aureus).
אעפ”י שמחקר קודם קשר בין טיפול בונקומיצין ובין תוצאות פחות טובות בחולים, דוגמת הישנות, כשל טיפולי ותמותה, תוקף הממצאים עדיין אינו ברור. כעת החוקרים בחנו את הנתונים אודות חולים עם תרביות דם חיוביות ל-MSSA ב-122 בתי חולים שונים, שקיבלו טיפול בביתא-לקטאם או ונקומיצין בלבד כטיפול אמפירי (2,659 חולים ו-3,125 חולים, בהתאמה), או טיפול דפיניטיבי (4,698 ו-935 חולים, בהתאמה) בין השנים 2003-2010.
טיפול אמפירי הוגדר כטיפול שהחל יומיים לפני נטילת תרבית הדם הראשונה שהייתה חיובית ל-MSSA ועד ארבעה ימים לאחר מכן; טיפול דפיניטיבי הוגדר כטיפול שהחל 4-14 ימים לאחר נטילת תרבית הדם הראשונה שהייתה חיובית ל-MSSA.
שימוש אמפירי בתרופות ממשפחת ביתא-לקטאם לא השפיע על שיעורי התמותה לאחר 30 ימים, בהשוואה לטיפול בונקומיצין (יחס סיכון של 1.03). עם זאת, כצפוי, טיפול דפיניטיבי בביתא-לקטאם במקום ונקומיצין לווה בירידה משמעותית של 35% בשיעורי התמותה לאחר 30 ימים (יחס סיכון של 0.65), עם שימוש ב-Cefazolin או פניצילין בעל פעילות כנגד סטאפילוקוק תועדה תועלת נוספת (יחס סיכון של 0.57).
אעפ”י שהחוקרים ערכו תקנונים למשתנים דוגמת גיל, דיאליזה/מחלת כליות בשלב סופני, מדד APACHE III ומדד Charlson Comorbidity Index, הם מציינים כי הממצאים מוגבלים לאור האוכלוסיה הקשישה שנכללה במחקר וכי ייתכן וחלק ממקרי התמותה המדווחים לא יוחסו ל-MSSA.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!