אחד מכל חמישה חולים עם מחלת עורקים כלילית המטופל בסטטינים אינו מגיב היטב לטיפול ובחולים אלו צפויה התקדמות משמעותית של טרשת עורקים במהלך תקופת מעקב הנעה בין 18-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arteriosclerosis, Thrombosis, and Vascular Biology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו כי הפחתת רמות LDL (Low Density Lipoprotein) עם סטטינים הובילה להאטת התקדמות נגע טרשתי. ההשפעה הנ”ל כנגד תהליכי טרשת עורקים בחולים עם ירידה מינימאלית בערכי LDL בעקבות הטיפול התרופתי לא נבחנה היטב.
לאור זאת, החוקרים השלימו מחקר שכלל 647 חולים עם מחלת עורקים כלילית מוכחת באנגיוגרפיה, שהחלו בטיפול בסטטינים והשלימו סדרת בדיקות הדמיה ובדיקות IVUS (Intravascular Ultrasoind). תגובה לטיפול הוגדרה כאחוז ירידה של פחות מ-15% בריכוז LDL. עוד הושלמה השוואה של התקדמות המחקר בין אלו שהגיבו לטיפול התרופתי (517 חולים) ואלו עם תגובה ירודה לטיפול בסטטינים (130 חולים).
ב-20% מהחולים תועד שינוי מינימאלי בריכוז LDL, למרות התחלת טיםול בסטטינים. קבוצת החולים עם תגובה ירודה לטיפול בסטטינים הגיל הממוצע היה צעיר יותר (55 לעומת 57 שנים), עם שכיחות גבוהה יותר של גברים (79% לעומת 66%) והשמנת-יתר (מדד מסת גוף של 31.5 לעומת 30.3) ושכיחות נמוכה יותר של דיסליפידמיה (50% לעומת 66%). ערכי הבסיס של לחץ הדם הסיסטולי (127 לעומת 132 מ”מ כספית) וריכוז LDL (90 מ”ג לד”ל לעומת 122 מ”ג לד”ל) היו נמוכים יותר באלו עם תגובה ירודה לטיפול בסטטינים. נפח הנגע הטרשתי בתחילת הדרך היה דומה בשתי הקבוצות.
מהערכות חוזרות עלה כי בקבוצת החולים עם תגובה ירודה לטיפול בסטטינים תועדה התקדמות גדולה יותר באחוז נפח הנגע הטרשתי (1.19% לעומת 0.09%, p=0.003). לאחר תקנון למשתנים שונים ומדדי עומס נגע טרשתי, באלו עם תגובה ירודה לטיפול בסטטינים עדיין תועדה התקדמות ניכרת יותר של הנגע הטרשתי (0.83% לעומת 0.21%-, p=0.006).
החוקרים מסכמים וכותבים כי חלק ניכר מהחולים עם מחלת עורקים כלילית אינם משיגים את יעד ערכי LDL, למרות טיפול בסטטינים. בחולים אלו תועדה התקדמות גדולה יותר של טרשת עורקים וממצאי המחקר מדגישים את חשיבות ניטור רמות LDL לאחר התחלת טיפול בסטטינים להבטחת תגובה הולמת לטיפול התרופתי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!