במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים כי בין השנים 2005-2011, שיעור האירועים החריגים ירד משמעותית בקרב חולים שאושפזו בשל אוטם לבבי חד או אי-ספיקת לב, אך לא בקרב חולים שאושפזו בשל דלקת ריאות או מצבים הדורשים התערבויות ניתוחיות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שינויים בשיעור האירועים החריגים בקרב מבוטחי מדיקייר עם מצבים רפואיים נפוצים ומצבים הדורשים התערבות ניתוחית עדיין אינם ידועים. במחקר הנוכחי הם התבססו על נתוני Medicare Patient Safety Monitoring System אודות 21 אירועים חריגים בחולים שאושפזו בארצות הברית בין השנים 2005-2011 בשל אוטם לבבי חד, אי-ספיקת לב, דלקת ריאות, או מצבים הדורשים התערבות ניתוחית. הם בחנו את המגמות בשיעורי הופעת אירועים חריגים, את שיעור החולים עם אירוע חריג אחד, או יותר, ואת מספר האירועים החריגים לכל אלף אשפוזים.
מדגם המחקר כלל למעלה מ-61,000 חולים שאושפזו בשל אוטם לבבי חד (19%), אי-ספיקת (25%), דלקת ריאות (30%) ומצבים הדורשים התערבות ניתוחית (27%). בין השנים 2005 עד 2011, בקרב חולים עם אוטם לבבי חד, שיעור האירועים החריגים ירד מ-5.0% ל-3.7%, שיעור החולים עם אירוע חריג אחד, או יותר, ירד מ-26.0% ל-19.4% ומספר האירועים החריגים לאלף אשפוזים ירד מ-401.9 ל-262.2 אירועים.
בקרב חולים עם אי-ספיקת לב, שיעור האירועים החריגים ירד מ-3.7% ל-2.7%, שיעור החולים עם אירוע חריג אחד לפחות ירד מ-17.5% ל-14.2% ומספר האירועים החריגים לאלף אשפוזים ירד מ-235.2 ל-166.9 אירועים. בחולים עם דלקת ריאות ואלו עם מצבים הדורשים התערבות ניתוחית לא תועדה ירידה משמעותית בשיעור האירועים החריגים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הנתונים מעידים על ירידה משמעותית בשיעור האירועים החריגים בחולים שאושפזו עקב אוטם לבבי או אי-ספיקת לב, אך לא במאושפזים עקב דלקת ריאות או מצבים הדורשים ניתוח.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!