הערכת היעילות והסבילות של Quetiapine בהשוואה ל-Haloperidol בטיפול באירוע ראשון של סכיזופרניה (Int Arch Med.)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי ל- Quetiapineיעילות רבה יותר כנגד תסמינים חיוביים ושליליים, עם פחות תסמינים אקסטרה-פירמידאליים, בהשוואה ל-Haloperidol, כאשר ניתן כטיפול לאירוע ראשון של סכיזופרניה בחולים לא-מאושפזים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סכיזופרניה הינה מחלה כרונית. Quetiapine הינה תרופה אנטי-פסיכוטית מדור שני, בעלת פרופיל תופעות לוואי חיובי, עם זאת, התועלת הקלינית שלה הוטלה בספק בהשוואה לטיפול בתרופות מדור ראשון, דוגמת Haloperidol במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את היעילות והסבילות של Quetiapine בהשוואה ל-Haloperidol לטיפול באירוע ראשון של סכיזופרניה.

מדגם המחקר כלל 156 מבוגרים עם אירוע ראשון של סכיזופרניה, שטופלו במרפאת חוץ וחולקו באקראי לטיפול ב- Quetiapine (200 מ”ג ליום, 78 חולים) או Haloperidol (5 מ”ג ליום, 78 חולים). מינוני תרופות המחקר הותאמו למינון יומי ממוצע של 705 מ”ג של Quetiapine ו-14 מ”ג של Haloperidol. החולים נבדקו בתחילת המחקר, לאחר שישה שבועות ולאחר 12 שבועות. 

תוצאי הסיום העיקריים כללו את המדדים החיוביים והשליליים של PANSS (Positive and Negative Syndrome Scale). תוצאים משניים כללו את מדד GAF (Global Assessment of Functioning) להערכת התפקוד הפסיכו-סוציאלי בכללותו ומדד SAS (Simpson-Angus Scale) לתסמינים אקסטרה-פירמידאליים.

מהתוצאות עולה כי לאחר 12 שבועות, בקבוצת המטופלים ב- Quetiapine תועדה ירידה גדולה יותר במדדי PANSS לתסמינים חיוביים (18.9 לעומת 15.3, p=0.013) ולתסמינים שליליים (15.5 לעומת 11.6, p=0.012), עם זאת, עם Haloperidol תועדה ירידה גדולה יותר במדד פסיכו-פתולוגיה (23.8 לעומת 27.7, P=0.012) לא תועדו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בסיכום מדד PANSS (58.3 לעומת 54.8, p=0.24) ומדד GAF (45.7 לעומת 46.2, p=0.79).

ניתוח הנתונים הדגים אינטראקציה קבוצתית משמעותית עם תסמינים חיוביים ושליליים לפי מדד PANSS, מדדי דיכאון/חרדה וסיכום מדד PANSS. מדדי SAS ותופעות לוואי של אקתיזיה, פרקינסוניזם ועייפות היו נפוצות יותר בקבוצת הטיפול ב-Haloperidol, בהשוואה ל- Quetiapine, בעוד שכאבי ראש היו נפוצים יותר בקרב מטופלים ב- Quetiapine (11.5% לעומת 35.9%, p<0.0001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ל- Quetiapine יעילות גדולה יותר להקלה על תסמינים חיוביים ושליליים בחולים עם אירוע ראשון של סכיזופרניה, לצד שכיחות נמוכה יותר של תסמינים אקסטרה-פירימידאליים, בהשוואה לטיפול ב-Haloperidol

Int Arch Med. 2013 Dec 5;6(1):47

לידיעה ב-PubMed

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן