בחולים לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, הפונים להערכה רפואית בתמונה קלינית המתאימה לתסמונת כלילית חדה, טיפול ב-Ticagrelor לווה בהפחתת שיעור האירועים האיסכמיים, ללא עליה בשיעור הדימומים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת American Heart Journal.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמונת כלילית חדה בחולים לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים מציבה את החולים בסיכון גבוה לאירועים חוזרים. לא ידוע אם טיפול נוגד-טסיות אינטנסיבי עם Ticagrelor צפוי להיות יעיל יותר מקלופידוגרל. בתת-מחקר של מחקר PLATO בחנו החוקרים את ההשפעות של הטיפול בהתאם להיסטוריה של ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים.
חולים שלקחו חלק במחקר PLATO חולקו באקראי בהתאם להיסטוריה של ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים בעבר. מבין כ-18,000 חולים במחקר, 1,133 חולים (6.1%) עברו ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים בעברם. בחולים עם היסטוריה של ניתוח מעקפים תועדה שכיחות גבוהה יותר של מאפיינים בסיכון גבוה ועליה של פי שתיים בסיכון לאירועים קליניים במהלך המעקב, אך שיעור נמוך יותר של דימומים מג’וריים.
התוצא העיקרי של המחקר (שילוב של תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי ואירועים מוחיים) ירד בהיקף דומה עם טיפול ב- Ticagrelor בחולים עם היסטוריה של ניתוח מעקפים (19.6% לעומת 21.4%, יחס סיכון מתוקן של 0.91) ובחולים ללא היסטוריה של ניתוח מעקפים (9.2% לעומת 11%, יחס סיכון מתוקן של 0.96). שיעור הדימומים המג’וריים היה דומה עם Ticagrelor בהשוואה לקלופידוגרל בקרב חולים עם היסטוריה של ניתוח מעקפים (8.1% לעומת 8.7%, יחס סיכון מתוקן של 0.89) ובחולים ללא היסטוריה של ניתוח זה (11.8% לעומת 11.4%, יחס סיכון מתוקן של 0.98).
החוקרים מסכמים וכותבים כי חולים לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, הפונים בתמונה של תסמונת כלילית חדה מהווים אוכלוסיה בסיכון גבוה לתמותה והישנות אירועים קרדיווסקולאריים, אך עם סיכון מופחת לדימום מג’ורי. בדומות לתוצאות בחולים ללא ניתוח מעקפים קודם, הטיפול ב- Ticagrelor לווה בירידה בשיעור האירועים האיסכמיים, ללא עליה בשיעור הדימומים המג’וריים.
Am Heart J. 2013 Sep;166(3):474-80
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!