מה בין משך השינה ובין הפרעות התנהגות בילדים? (J Dev Behav Pediatr.)

בילדים עם משך שנת לילה קצר יחסית קיים סיכון מוגבר למספר הפרעות התנהגות מוחצנות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהדורת יולי/אוגוסט של כתב העת Journal of Developmental and Behavioral Pediatrics.

מחקר העוקבה כלל 9,000 ילדים לפני גיל בית-ספר ומצא כי באלו עם פחות מתשע שעות שינה בלילה תועדה שכיחות גבוהה יותר של אימפולסיביות, כעס ופעילות-יתר, בהשוואה למקביליהם שישנו יותר בכל לילה. בילדים שישנו פחות נרשמה עליה של 80% בסבירות לאגרסיות.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 8,950 ילדים בגילאי ארבע שנים ממחקר Early Childhood Longitudinal Study-Birth Cohort (51.3% בנים; 53.8% לבנים; 25.1% היספאנים; 13.9% שחורים).

משך השינה של הילדים נבחנה על-בסיס דיווחי הורים מבוססי-מחשב של שעות השינה במהלך ימות השבוע וזמני השכמה. מדד PKBS-2 (Preschool and Kindergarten Behavior Scale) שימש להערכת שש התנהגויות מוחצנות.

שעת השינה הממוצעת של כלל הילדים הייתה 20:39 ושעת ההשכמה הממוצעת הייתה 7:13 בבוקר.

החוקרים בחנו משך שינה נמוך וגבוה מ-9.44 שעות, שהיה נמוך בסטיית תקן אחת מהכמות הממוצעת.

מהתוצאות עולה כי בילדים שישנו פחות מ-9.44 שעות שינה בלילה (11% מהמשתתפים) יחס הסיכויים המתוקן לשש הפרעות ההתנהגות היה גבוה יותר, בהשוואה לילדים שישנו יותר בכל לילה.

יחס הסיכויים להתנהגות אגרסיבית עמד על 1.81, יחס הסיכון לאימפולסיביות עמד על 1.44, באשר לכעס יחס הסיכון עמד על 1.40 וכך גם התנהגות מציקה, יחס הסיכון לפעילות-יתר עמד על 1.30.

מין המשתתפים, מספר שעות הצפייה בטלוויזיה ותסמיני דיכאון אימהי לא זוהו כגורמי סיכון אינדיבידואליים למשך שינה קצר יותר. עם זאת, בבנים שצפו בטלוויזיה למעלה משעתיים בלילה ובבנים לאימהות עם תסמיני דיכאון מדדי ההתנהגות היו גרועים יותר בהשוואה לתתי-קבוצות אחרים.

החוקרים מציינים כי למחקר מספר מגבלות, כולל מחקר חתך, כך שלא ניתן לקבוע סיבתיות, והעובדה כי מדד PKBS-2 אינו מדד המשמש באופן קבוע, וכן העובדה שדיווחי הורים באשר למספר שעות השינה של ילדיהם אינו מדויק במאת האחוזים. לכן, עם כל הגורמים הללו, החוקרים התרשמו מעוצמת הקשר בין משך השינה וההתנהגות של הילדים.

J Dev Behav Pediatr. 2013;34:384-391

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן