בילדים בגילאי בית-ספר המבלים זמן רב יותר במשחקים בחוץ הסיכוי להתפתחות קוצר ראיה נמוך יותר, בהשוואה לילדים המעדיפים לעיתים להישאר באזור סגור במהלך ההפסקות בבית הספר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהדורת מאי של כתב העת Ophthalmology.
במאמר נפרד שפורסם באותה מהדורה של כתב העת, החוקרים שבחנו ילדים עם קוצר ראיה בדנמרק מצאו כי שינויים עונתיים במספר הממוצע של שעות אור היום עמדו בקורלציה משמעותית עם מדדים להתקדמות קוצר ראיה (Eye Elongation, Myopia Progression ו-Corneal Power Change). המדדים עלו בחורף, כאשר אור היום נמשך כשבע שעות בדנמרק. במהלך 17.5 שעות יום בקיץ עדיין תועדה התקדמות בקוצר הראייה, אך העליה הייתה פחות גדולה.
שני המחקרים הינם חלק מעליה עולמית בעשור האחרון במחקרים בנושא קוצר ראיה. המחקר החל במטרה להבין את הסיבות לעליה הגדולה בשכיחות קוצר ראיה במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים.
בארצות הברית שכיחות קוצר ראיה עלתה מ-25% בשנים 1971-1972 ל-41.6% בשנים 1999-2004. עם זאת, השכיחות עלתה באופן דרמטי יותר באסיה.
במסגרת המחקר ההשוואתי שארך שנה אחת, החוקרים ערכו בדיקות ראיה ב-571 תלמידים בשני בתי ספר יסודיים באזור אחד ואספו נתונים אודות הילדים ובני משפחתם באמצעות שאלונים שחולקו להורים. שכיחות קוצר ראיה בילדים בגילאי 7-11 שנים נעה סביב 50% בשני בתי הספר.
לאחר מדידות בתחילת המחקר, בבית ספר אחד החלו בהתערבות פשוטה (333 תלמידים), עם כיבוי האורות בכיתה ועידוד הילדים לשחק בחוץ במהלך 80 דקות הפסקה בין השיעורים בכל יום (6.7 שעות בשבוע). בקבוצת הביקורת, לא הקפידו על תכנית מיוחדת לזמן ההפסקות והילדים יכלו להישאר בתוך המבנה במהלך ההפסקות. בשתי הקבוצות נכללו שיעורי חינוך גופני מחוץ לכיתות בהיקף של שעתיים בשבוע.
בתום השנה, החוקרים ערכו שוב בדיקות עיניים לתלמידים ומצאו שיעור נמוך משמעותית של מקרים חדשים של קוצר ראיה בקבוצת ההתערבות (8.41% לעומת 17.65%, P<0.001).
ממצאי המחקר מדגימים כיצד שינויים קטנים עשויים לחשוף ילדים לאור בהיר וטבעי, כך שהעיניים יוכלו לגדול בצורה תקינה. ילדים מבלים זמן רב בבית הספר, ולכן, עם תכנית נכונה ניתן להביא לשינוי בשכיחות קוצר הראיה באוכלוסיה זו.
במחקר מדנמרק החוקרים בחנו את הקורלציה בין מדדי חשיפה לאור יום ובין התקדמות קוצר ראיה ב-235 ילדים עם מיופיה בגילאי 8-14 שנים. הם אישרו כי קיימת קורלציה בין סך שעות החשיפה לאור יום ובין מדדים גבוהים יותר בשלושת הפרמטרים שנבחנו, ולהיפך. עם ממוצע של 1,681 שעות אור יום במהלך תקופה של שישה חודשים, הגדילה האקסיאלית של העין עמדה בממוצע על 0.19 מ”מ, התקדמות קוצר הראיה הייתה 0.32 D והשינוי בעוצמת הקרנית עמד על 0.04 D-. זאת בהשוואה לגדילה אקסיאלית של העין של 0.12 מ”מ, התקדמות קוצר ראיה של 0.26D ושינוי בעוצמת הקרנית של 0.05 D במהלך הקיץ עם 2,782 שעות אור יום.
Ophthalmology. 2013;120:1074-1079
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!