ההשפעה של משחקים מחוץ לכיתה על הסיכון לקוצר ראיה בילדים (Ophthalmology)

בילדים בגילאי בית-ספר המבלים זמן רב יותר במשחקים בחוץ הסיכוי להתפתחות קוצר ראיה נמוך יותר, בהשוואה לילדים המעדיפים לעיתים להישאר באזור סגור במהלך ההפסקות בבית הספר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהדורת מאי של כתב העת Ophthalmology.

במאמר נפרד שפורסם באותה מהדורה של כתב העת, החוקרים שבחנו ילדים עם קוצר ראיה בדנמרק מצאו כי שינויים עונתיים במספר הממוצע של שעות אור היום עמדו בקורלציה משמעותית עם מדדים להתקדמות קוצר ראיה (Eye Elongation, Myopia Progression ו-Corneal Power Change). המדדים עלו בחורף, כאשר אור היום נמשך כשבע שעות בדנמרק. במהלך 17.5 שעות יום בקיץ עדיין תועדה התקדמות בקוצר הראייה, אך העליה הייתה פחות גדולה.

שני המחקרים הינם חלק מעליה עולמית בעשור האחרון במחקרים בנושא קוצר ראיה. המחקר החל במטרה להבין את הסיבות לעליה הגדולה בשכיחות קוצר ראיה במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים.

בארצות הברית שכיחות קוצר ראיה עלתה מ-25% בשנים 1971-1972 ל-41.6% בשנים 1999-2004. עם זאת, השכיחות עלתה באופן דרמטי יותר באסיה.

במסגרת המחקר ההשוואתי שארך שנה אחת, החוקרים ערכו בדיקות ראיה ב-571 תלמידים בשני בתי ספר יסודיים באזור אחד ואספו נתונים אודות הילדים ובני משפחתם באמצעות שאלונים שחולקו להורים. שכיחות קוצר ראיה בילדים בגילאי 7-11 שנים נעה סביב 50% בשני בתי הספר.

לאחר מדידות בתחילת המחקר, בבית ספר אחד החלו בהתערבות פשוטה (333 תלמידים), עם כיבוי האורות בכיתה ועידוד הילדים לשחק בחוץ במהלך 80 דקות הפסקה בין השיעורים בכל יום (6.7 שעות בשבוע). בקבוצת הביקורת, לא הקפידו על תכנית מיוחדת לזמן ההפסקות והילדים יכלו להישאר בתוך המבנה במהלך ההפסקות. בשתי הקבוצות נכללו שיעורי חינוך גופני מחוץ לכיתות בהיקף של שעתיים בשבוע.

בתום השנה, החוקרים ערכו שוב בדיקות עיניים לתלמידים ומצאו שיעור נמוך משמעותית של מקרים חדשים של קוצר ראיה בקבוצת ההתערבות (8.41% לעומת 17.65%, P<0.001).

ממצאי המחקר מדגימים כיצד שינויים קטנים עשויים לחשוף ילדים לאור בהיר וטבעי, כך שהעיניים יוכלו לגדול בצורה תקינה. ילדים מבלים זמן רב בבית הספר, ולכן, עם תכנית נכונה ניתן להביא לשינוי בשכיחות קוצר הראיה באוכלוסיה זו.

במחקר מדנמרק החוקרים בחנו את הקורלציה בין מדדי חשיפה לאור יום ובין התקדמות קוצר ראיה ב-235 ילדים עם מיופיה בגילאי 8-14 שנים. הם אישרו כי קיימת קורלציה בין סך שעות החשיפה לאור יום ובין מדדים גבוהים יותר בשלושת הפרמטרים שנבחנו, ולהיפך. עם ממוצע של 1,681 שעות אור יום במהלך תקופה של שישה חודשים, הגדילה האקסיאלית של העין עמדה בממוצע על 0.19 מ”מ, התקדמות קוצר הראיה הייתה 0.32 D והשינוי בעוצמת הקרנית עמד על 0.04 D-. זאת בהשוואה לגדילה אקסיאלית של העין של 0.12 מ”מ, התקדמות קוצר ראיה של 0.26D ושינוי בעוצמת הקרנית של 0.05 D במהלך הקיץ עם 2,782 שעות אור יום.

Ophthalmology. 2013;120:1074-1079

Ophthalmology. 2013;120:1080-1085

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותר

טונומטריה ביתית בגלאוקומה: נקודות המבט של רופאים ושל מטופלים לגבי התוויות, יתרונות וחסמים ליישום נרחב יותר

מקור: J Glaucoma
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בחן את עמדותיהם ואת ניסיונם של רופאי עיניים ושל מטופלי גלאוקומה בנוגע לטונומטריה ביתית (Home Tonometry – HT) עם מדידה עצמית של הלחץ התוך־עיני (IOP) מחוץ למרפאה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן