השפעת חוסר תנועה של גפה על פלסטיות מוחית/ דר’ רויטל גנדלמן מרטון

למרות שהרבה מחקרים מתמקדים על השינויים המבניים והתפקודיים בתגובה לרכישת מיומנות, קיים מידע מועט על ההשפעות של קלט תחושתי ופלט מוטורי במוח האדם. בניגוד לכך, מחקרים בבע”ח הדגימו את ההשפעות של קטיעת גפה, דנרבציה, או פגיעות במערכת העצבים המרכזית על מיפוי מחודש הקורטקס הסומטוסנסורי. אחת הסיבות לפער זה היא העדר נתונים שקדמו לפגיעה במחקרים קודמים של דאפרנטציה בבני- אדם.   

מטרת העבודה היתה לבדוק האם חוסר תנועה של גפה לאחר פגיעה חד-צדדית בזרוע יכולה להשתקף בשינויים מבניים פלסטיים בחומר האפור (עובי קורטיקלי) ובחומר הלבן (אנאיזוטרופיה חלקית). 

שיטות

נבחנו 10 נבדקים דומיננטיים ימניים עם פגיעה בגפה הימנית העליונה שהצריכה לפחות 14 ימים של חוסר תנועה של הגפה. הנבדקים עברו שתי בדיקות MRI, הראשונה 48 שעות לאחר הפגיעה והשנייה לאחר כ- 16 ימים של חוסר תנועה. על סמך סריקות ה- MRI נמדדו עובי הקורטקס של האזורים הסנסורימוטוריים והאנאיזוטרופיה החלקית של המסילות הקורטיקוספינליות.

תוצאות

לאחר חוסר תנועה, נמצאה ירידה בעובי הקורטיקלי באזור המוטורי הראשי והאזור הסומטוסנסורי משמאל וירידה באנאיזוטרופיה החלקית של המסילה הקורטיקוספינלית משמאל. בנוסף לכך, המיומנות המוטורית של היד השמאלית, הבלתי פגועה, השתפרה והיא קשורה לעליה בעובי הקורטקס  ולאנאיזוטרופיה החלקית בקורטקס המוטורי הימני.

מסקנות

מחקר זה מדגים שחוסר תנועה משרה ארגון-מחדש מהיר של המערכת הסנסוריומוטורית. עובי קורטיקלי של הקורטקס הסנסורימוטורי והאנאיזוטרופיה החלקית של המסילה הקורטיקוספינלית משתנים בזמן חוסר תנועה של זרוע ימין, ושינויים אלה קשורים עם העברת מיומנות מיד ימין ליד שמאל. לממצאים אלה היכולה להיות חשיבות בשיטות המיושמות בשיקום נוירולוגי.


Langer N, Hänggi J, Müller NA, et al. Effects of limb immobilization on brain plasticity. Neurology 2012;78:182-188.

הצעות לקריאה נוספת:

Gaser C, Schlaug G. Brain structures differ between musicians and non-musicians. J Neurosci 2003;23:9240-9245.

Draganski B, Moser T, Lummel N, et al. Decrease of thalamic gray matter following limb amputation. Neuroimage 2006;31:951-957.

Granert O, Peller M, Gaser C, et al. Manual activity shapes structure and function in contralateral human motor hand area. Neuroimage 2011;54:32-41.

Trachtenberg JT, Chen BE, Knott GW, et al. Long-term in vivo imaging of experience-dependent synaptic plasticity in adult cortex. Nature 2002;420:788-794.

Jancke L. The plastic human brain. Restor Neurol Neurosci 2009;27:521-538.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן