האם בדיקות הדמיה מוחיות מסייעות באבחנה של מחלות פסיכיאטריות? (J Psychoactive Drugs)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי בדיקת SPECT (Single Photon Emission Computed Tomography) של המוח עשויה לסייע לפסיכיאטרים להגיע לאבחנה מהימנה יותר ולשפר את הטיפול במחלות פסיכיאטריות מורכבות. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Journal of Psychoactive Drugs.

הדמיות SPECT מציגות דפוס המסייע בהבנת האתר במוח שאינו מתפקד כראוי ומלמד את הבוחן לשאול שאלות טובות יותר.

בסדרת המקרים הפרוספקטיבית, החוקרים בחנו את הרשומות אודות 109 חולים (49 נשים, 60 גברים), שנבדקו בארבע מרפאות פסיכיאטריות שהתבססו על בדיקות SPECT למקרים מורכבים. גילאי החולים נעו בין 18-87 שנים (גיל ממוצע של 38.4 שנים). מספר האבחנות הממוצע בתחילת המחקר עמד על 4.2 אבחנות לכל חולה, כאשר האבחנות הנפוצות כללו חרדה (90%, 99 חולים), הפרעות מצב רוח (69.7%, 76 חולים), הפרעות שימוש בחומרים (64.2%, 70 חולים), הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (53.2%, 58 חולים), חבלות ראש (35.7%, 39 חולים), הפרעה טורדנית-כפייתית (15.5%, 17 חולים), דמנציה מכל סוג (10% , 11 חולים), סכיזופרניה (3.6%, 4 חולים) ואפילפסיה (1.8%, 2 חולים).

החוקרים בחנו את הרשומות בשני שלבים. תחילה, הפסיכיאטרים סקרו את ההיסטוריה הרפואית המפורטת, בדיקות מצב נפשי וראיון פסיכיאטרי מובנה. תוצאות בדיקות SPECT לא נכללו. לאחר מכן הם קבעו אבחנה וניסחו תכנית טיפול. בשלב השני, הפסיכיאטרים קיבלו גישה לבדיקות ה-SPECT של כל חולה, בנוסף ליתר הנתונים.

החוקרים מדווחים כי הוספת SPECT הביאה לשינוי האבחנה או תכנית הטיפול ב-86 חולים (78.9%).

באופן ספציפי, בדיקות SPECT הביאו לשינוי מוחלט במהלך הטיפול ב-57 חולים (52.3%); ב-29 חולים (26.6%) חל שינוי מתון בטיפול; ב-12 חולים (11%) נערך שינוי קל בטיפול וב-11 חולים (10.1%) לא נערך כל שינוי באבחנה או בטיפול.

השינויים המשמעותיים ביותר כללו חבלת ראש שלא-אובחנה (22.9% מהחולים), דפוסי רעילות (22.9%) וצורך בבדיקת הדמיה מבנית (9.2%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי השימוש בבדיקת SPECT הביא לשינוי האבחנה והוביל לשינויים בתכנית הטיפול ובהמלצות לטיפול בחלק גדול מהמקרים.

J Psychoactive Drugs. 2012;44:96-106

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן