האם צריכת וויטמין E מפחיתה את הסיכון ל-ALS? (מתוך Am J Epidemiol)

נטילת תוספי וויטמין E במשך למעלה מחמש שנים, או הקפדה על דיאטה עתירה בוויטמין זה מלווה בסיכון מופחת ל-ALS (Amyotrophic Lateral Sclerosis), כך עולה מניתוח נתונים אודות למעלה ממיליון משתתפים בחמישה מחקרים פרוספקטיביים.

לדברי החוקרים, למרות שהתוצאות מעודדות ותומכות בהשערה לפיה צריכה ממושכת של וויטמין E מפחיתה את הסיכון ל-ALS, מוקדם מדי לערוך שינויים בהמלצות להקצאה יומית של וויטמין E.

הסקירה כללה נתונים מחמישה מחקרי עוקבה, כולל מחקר NHS (Nurses’ Health Study), HPFS (Health Professionals Follow-up Study), CPS II Nutrition (Cancer Prevention Study II Nutrition), MEC (Multiethnic Cohort Study) ו-NIH-AARP (National Institute of Health-AARP Diet and Health Study).

כל המחקרים הללו נכללו מאחר שכל אחד מהם כלל מספר קטן של מקרים להגדרה דפיניטיבית של הקשר הנצפה. החוקרים נעזרו בשאלונים להערכת הרגלי התזונה.

ממשתתפים שדיווחו על אבחנת ALS ביקשו החוקרים רשות לשחרור הרשומות הרפואיות הרלבנטיות. הנוירולוג המטפל התבקש לאשר את האבחנה של ALS, כאשר האבחנה אושרה גם ע”י נוירולוג נוסף.

מבן 1,055,546 משתתפים (545,377 גברים), 805 פיתחו ALS במהלך תקופת המעקב, שנעה בין 10 ל-18 שנים.

בסה”כ, לא נמצא קשר בין נטילת תוספי וויטמין E ובין ALS; בקרב משתתפים שצרכו לפחות 400 IU ביום, יחס הסיכון המתוקן היה 1.18 (p=0.35), בהשוואה לאלו שלא צרכו כמות זו.

עם זאת, במדגמים עם מידע אודות משך נטילת תוספי וויטמין E (231 מקרים נכללו במחקרי NHS, HPFS ו-MEC), שיעורי ALS היו נמוכים יותר כתלות במספר השנים שנטלו תוספים (p=0.01 ).

באשר לצריכה תזונתית של וויטמין E, יחס הסיכון המתוקן בהשוואת הרבעון העליון והתחתון היה 0.79; קשר מנה-תגובה שלילי תועד בנשים (P=0.002) אך לא בגברים (p=0.71).

מזונות עתירים בוויטמין E כוללים שמנים, אגוזים, תרד ואבוקדו. ממוצע RDA הנוכחי של וויטמין E הוא 15 מ”ג ביום בגברים ונשים ו-19 מ”ג ביום בנשים מניקות.

החוקרים מסבירים כי נראה שאין תופעות לוואי עם נטילת כמות עודפת של וויטמין E, למרות שמחקרי רעילות לא היו ארוכי טווח. אחת החששות הייתה כי וויטמין E ישפיע על מנגנוני הקרישה, ולכן חלק מהמטופלים יהיו בסיכון מוגבר לדימום.

מהמחקר אין עדות להשפעה של עישון, מין או צריכת וויטמין E על התוצאות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ייתכן ולוויטמין E השפעה מגנה הדורשת התייחסות נוספת. בשלב זה, הם מדגישים כי הממצאים אינם חד-משמעיים ואין מקום להמליץ על נטילת תוספי וויטמין E למניעת ALS בלבד.

Am J Epidemiol. 2011;173:595-602

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן