מאת ד”ר אולה קראסיק
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של כתב העת Stroke עולה כי טיפול בסטטינים לפני ארוע מוחי איסכמי או התחלת טיפול בסמוך לארוע מעלה את ההשרדות והתוצאות הנוירולוגיות של המטופלים. לא נמצא קשר בין טיפול בסטטינים לבין ארוע מוחי חוזר.
במודלים של חיות נמצא בעבר כי טיפול בסטטינים משפר תוצאות נוירולוגיות לאחר ארוע מוחי. במחקר מבוסס אוכלוסיה זה בדקו החוקרים שימוש בסטטינים לפני ועד 72 שעות אחרי ארוע מוחי איסכמי. התוצאות הנוירולוגיות של המטופלים נבדקו על ידי ציון modified Rankin score בימים 7, 90 וכן לאחר שנה מהארוע.
סך של 445 מטופלים עם ארוע מוחי איסכמי השתתפו במחקר. מתוכם 134 (30.1%) קיבלו סטטינים לפני הארוע, ו-189 (42.5%) נוספים החלו טיפול בסטטינים תוך 72 שעות מהארוע.
לאחר תקנון לגיל, מוגבלות טרם הארוע המוחי (modified Rankin scale ), ציון NIHSS , יתר לחץ דם, וטיפול באספירין, טיפול חדש בסטטינים לאחר הארוע המוחי נמצא קשור באופן בלתי תלוי עם השרדות מוקדמת ומאוחרת. בהשוואה למטופלים שלא טופלו בסטטינים יחס סיכויים למוות היה 0.12 (CI 0.03-0.54) לאחר 7 ימים, 0.19 (CI 95% 0.07-0.48) לאחר 90 ימים, ו-0.26 (CI 95% 0.12-0.55) לאחר שנה אחת (P<0.006 עבור כל נקודת זמן).
ממצאים דומים הודגמו עבור מטופלים אשר טופלו בסטטינים לפני הארוע המוחי. יחס הסיכויים המתוקנן למוות בהשוואה למטופלים אשר לא קיבלו סטטינים כלל היה 0.04 (CI 95% 0.00-0.33, P=0.003 ) לאחר 7 ימים, 0.23 (CI 95% 0.09-0.58, P=0.002 ) לאחר 90 ימים, ו-0.48 (CI 95% 0.23-1.01, P=0.05 ) לאחר שנה אחת.
ניתוח נתונים נפרד מצא כי למטופלים אשר נטלו Atorvastatin (ליפיטור) ואשר העלו את המינון לאחר הארוע המוחי היה סיכוי גבוה יותר להשרדות לאחר הארוע המוחי וכן סיכוי גבוה יותר לתוצאות נוירולוגיות טובות.
לא נמצא קשר בין טיפול בסטטינים לאחר ארוע מוחי לבין ארוע מוחי חוזר, אשר קרה בשיעור של 1.8% מהמטופלים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול בסטרואידים בזמן ארוע מוחי או טיפול חדש לאחר הארוע נמצאו קשורים להשרדות גבוהה יותר הן בטווח הקצר והן לטווח הארוך. תוצאות אלה תואמות נתונים ממחקרים אחרים, אם כי יש מקום למחקרים אקראיים של טיפול בסטטינים לאחר ארוע מוחי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!