נוירופתיה לאחר-ניתוח עלולה לנבוע מתהליך דלקת ואימונותרפיה עשויה להקל על התסמינים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם ב-Brain.
לדברי החוקרים, חשוב להבין כי לא כל הנוירופתיות המופיעות לאחר-ניתוח נובעות מגורמים מכאניים, דוגמת לחץ, מתיחה או פגיעה בעצב במהלך הניתוח. מנגנונים דלקתיים עשויים לגרום להפרעות אלו, המתבטאות בכאב וחולשה.
מבין 23 חולים עם נוירופתיה לא-מוסברת לאחר-ניתוח, דגימות ביופסית עצב הדגימו תהליך דלקתי מוגבר ב-21. ב-19 דגימות ביופסיה זוהתה עדות לפגיעה איסכמית בעצב ו-15 העידו או החשידו למיקרו-וסקוליטיס.
בכל 21 המקרים של נוירופתיה דלקתית מאושרת-ביופסיה, הנוירופתיה הופיעה בתוך 30 ימים מהפרוצדורה הכירורגית, כאשר 13 חולים פיתחו את הנוירופתיה בתוך שלושה ימים מהניתוח. בתשעה מקרים מדובר היה בפרוצדורות אורתופדיות, בשמונה פרוצדורות בטניות או אגניות, שני מקרים הופיעו לאחר ניתוח חזה ושניים לאחר פרוצדורה דנטאלית. שישה חולים פיתחו נוירופתיה פוקאלית, 11 אובחנו עם נוירופתיה מולטי-פוקאלית וב-4 מדובר היה במעורבות דיפוזית.
אבחנת נוירופתיה דלקתית לאחר-ניתוח נקבעת לפי תזמון ומיקום התסמינים בהתאם לתזמון ומיקום הניתוח, ולפי הממצאים האופייניים בבדיקת MRI.
במידה ונוירופתיה מופיעה לאחר עיכוב מסוים או באתר מרוחק מאזור הניתוח, יש לשקול מנגנון דלקתי-אימוני. סיגנל T2 מוגבר באזור פוקאלי והגדלה בתוך מקטעי עצב בהדמיית MRI עשויה לספק לעיתים רמזים לאתיולוגיה דלקתית. במרבית המקרים, בדיקה אלקטרופיזיולוגית תדגים נזק לאקסונים.
בדיקות עזר, מצד שני, לרוב אינן מספקות עדות לתהליך דלקתי/חיסוני סיסטמי, אך בדיקות אלו מסייעות בשלילת גורמים אחרים לנוירופתיה. בסופו של דבר, ביופסית עצב משמשת לעיתים קרובות לאישור האבחנה של נוירופתיה דלקתית וטיפול ישיר בחולים.
מבין 21 החולים עם נוירופתיה דלקתית מאושרת-ביופסיה, לאחר-ניתוח, 17 קיבלו טיפולי אימונותרפיה. 15 טופלו במתילפרדניזולון (12 מינונים שבועיים של 1 גראם), חולה אחד קיבל טיפול פומי בסטרואידים ואחד קיבל טיפול תוך-ורידי באימונוגלובולינים.
ב-13 מבין 17 החולים שהיו במעקב למשך חציון של 9 חודשים (בטווח 3-71 חודשים), חציון השיפור במדדי נוירופתיה השתפר משמעותית מ-30 בהערכה הראשונית ל-24 במעקב האחרון (p=0.001). כמו כן, שיפור תועד שני חולים שלא טופלו. באופן כללי, חל שיפור מהיר יותר בכאב, מאשר בחולשה, ובכל החולים למעט אחד, נותרה חולשה שיירית בעת ההערכה האחרונה. לאור האופי הרטרוספקטיבי של המחקר, לא ניתן לקבוע דבר בנוגע ליעילות הטיפול במקרים אלו.
במאמרם מתארים החוקרים 12 חולים נוספים עם חשד לנוירופתיה דלקתית לאחר-ניתוח. בחולים אלו לא בוצעה ביופסית עצב, אך על-בסיס קליני עלה חשד לנוירופתיה דלקתית. כקבוצה, חולים אלו סבלו מנוירופתיה חמורה יותר בהשוואה לחולים עם אבחנה שאושרה בביופסיה. בנוסף, ב-6 מבין 12 החולים הסימנים היו מוגבלים לגפה העליונה, בדומה לנוירופתיות אידיופטיות של המקלעת הברכיאלית (Brachial Plexus), שהינה תופעה מוכרת-היטב לאחר ניתוח.
למרות שלא ברורה ההיארעות המדויקת של נוירופתיה דלקתית לאחר-ניתוח, החוקרים טוענים כי מהתרשמותם נראה כי מדובר בתופעה יחסית נפוצה, שאינה מאובחנת דיו, בעיקר מאחר שהדרך היחידה להגיע לאבחנה ודאית היא ע”י ביופסיה של העצב. הם מאמינים כי במרבית המקרים של נוירופתיה דלקתית לאחר-ניתוח הסברה היא כי מדובר בגורם מכאני ולכן לעיתים רחוקות מבוצעת ביופסיה של העצב.
Brain. Published online September 15, 2010
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!