מתי מומלץ לטפל בלחץ תוך עיני מוגבר? (מתוך Archives of Ophthalmology)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון מרץ 2010 של ה- Archives of Ophthalmology, עולה כי טיפול מוקדם בלחץ תוך עיני מוגבר עשוי לצמצם את הסיכון לגלאוקומה, בייחוד במטופלים בסיכון גבוה.

החוקרים כותבים כי 4-7% מתושבי ארה”ב בגיל 40 שנים ומעלה סובלים מלחץ תוך עיני מוגבר. הם מסבירים כי אוכלוסיה זו סובלת מסיכון מוגבר לפתח גלאוקומה פתוחת זווית (primary open-angle glaucoma), וכי הדעות חלוקות באשר לגישה הטיפולית המתאימה.

במחקר ה- Ocular Hypertension Treatment Study נמצא כי הורדה של הלחץ התוך עיני עשויה לדחות או למנוע את הופעת הגלאוקומה, אך עד כה לא נקבע מהו התזמון האופטימאלי של מתן הטיפול. העבודה הנוכחית נערכה כחלק מאותו המחקר, וכללה 1,636 משתתפים עם לחץ תוך עיני מוגבר במטרה להשוות בין היעילות והבטיחות של טיפול מוקדם או מאוחר במניעת גלאוקומה.

החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לקבוצת השגחה או לקבלת טיפול עיני מקומי להורדת הלחץ התוך עיני. בקבוצה השנייה טופלו המשתתפים למשך חציון של 13 שנים, בעוד שבקבוצת ההשגחה נערך המעקב למשך חציון של 7.5 שנים, ואז טופלו המשתתפים תרופתית במשך חציון של 5.5 שנים.

מתוצאות המחקר עולה כי לאחר 13 שנים 22% מהמשתתפים בקבוצת ההשגחה ו-16% מהמשתתפים בקבוצת הטיפול פיתחו גלאוקומה. במחקר נמצא קשר בין מתן טיפול מוקדם ובין ירידה של 27% בסיכון לפתח גלאוקומה.

החוקרים מדווחים כי שליש מהמשתתפים היו בעלי סיכון גבוה לפתח גלאוקומה, כפי שנקבע ע”י גורמים שונים דוגמת גיל, עובי הקרנית, והלחץ התוך עיני הבסיסי. בקרב קבוצה זו, 40% בקבוצת ההשגחה ו-28% בקבוצת הטיפול פיתחו גלאוקומה. החוקרים מוסיפים כי לטיפול התרופתי נצפו מעט תופעות לוואי.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי אנשים בעלי לחץ תוך עיני מוגבר וסיכון גבוה לפתח גלאוקומה עשויים להרוויח ממעקב תכוף וטיפול מוקדם. עם זאת, בקרב מטופלים בסיכון נמוך ניתן לבצע מעקב בתדירות נמוכה יותר ואין ראיות ליתרונות הטיפול המוקדם. החוקרים מציינים כי במשתתפים בסיכון נמוך, דחייה של מתן הטיפול ב-7.5 שנים נקשרה לעליה אבסולוטית קטנה בלבד בסיכון לגלאוקומה פתוחת זווית. הם מוסיפים כי יש לשקול את גיל החולה, מצבו הבריאותי, תוחלת החיים הצפויה וההעדפה האישית בעת קבלת ההחלטה על מעקב או מתן טיפול.

Arch Ophthalmol. 2010;128(3):276-287

לידיעה ב-DocGuide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מאפיינים קליניים, תוצאות ראייה וגורמי סיכון למעורבות עינית בחולי Herpes Zoster Ophthalmicus (HZO) בתאילנד – מחקר של 10 שנים

מקור: Ocul Immunol Inflamm
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|13/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את המאפיינים הקליניים, את התוצאות הראייתיות ואת גורמי הסיכון למעורבות עינית ולאובדן ראייה בחולי HZO בתאילנד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן