תוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Pediatrics תומכות בהחלטת ה-FDA (Food and Drug Administration) להוספת אזהרה חמורה (Black Box) לכל נוגדי הדיכאון, בנוגע לסיכון המוגבר לאובדנות בילדים ומתבגרים המתחילים בנטילת נוגדי-דיכאון.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להעריך את הסיכון לאובדנות בילדים ומתבגרים המטופלים בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitors). החוקרים לא מצאו הבדל מובהק בשיעור האירועים האובדניים בין תרופות שונות במשפחה זו, אם כי יחס הסיכון נע בין 0.80 ל-1.05.
החוקרים העריכו את הסיכון לניסיונות אובדניים ואובדנות בילדים ומתבגרים לאחר התחלת טיפול תרופתי בנוגדי-דיכאון. הנתונים נאספו במהלך תקופה של תשע שנים, והחוקרים התמקדו במטופלים חדשים בנוגדי-דיכאון, שהיו בין הגילאים 10-18 שנים, עם אבחנה מתועדת של דיכאון. יעדי המחקר היו אשפוזים עקב נזק-עצמי מכוון ותמותה עקב מעשה אובדני. מבין 20,906 ילדים שהחלו בטיפול בנוגדי-דיכאון, 16,774 (80%) לא נטלו נוגדי-דיכאון קודם לכן.
מתוצאות המחקר עולה כי במהלך השנה הראשונה לטיפול, תועדו 266 ניסיונות אובדנות ושלושה מעשי אובדנות, עם שיעור אירועים של 27.04 מעשים אובדניים ל-1000 שנות-אדם (95% CI = 23.9-30.5 מעשים אובדניים לכל 1000 שנות-אדם). לא תועדו הבדלים משמעותיים ביחס הסיכויים בהשוואת Fluoxetine (פרוזק) עם Citalopram (רסיטל) (RR = 0.97, 95% CI = 0.54-1.76), Fluvoxamine (פבוקסיל) (RR = 1.05, 95% CI = 0.46-2.43), Paroxetine (פאקסט) (RR = 0.80, 95% CI = 0.47-1.37), ו-Sertraline (לוסטרל) (RR = 1.02, 95% CI = 0.56-1.84). הסיכון בעקבות נטילת תרופות טריציקליות היה דומה לסיכון בעקבות SSRI (RR = 0.92, 95% CI = 0.43-2.00).
החוקרים מסכמים וכותבים כי תוצאות המחקר תומכות בהחלטה ה-FDA , בנוגע לציון הסיכון המוגבר לאובדנות בקרב ילדים ומתבגרים המתחילים בטיפול בנוגדי-דיכאון.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!