תוצאות חיוביות לטיפול ב-Bupropion בנשים עם ירידה בחשק המיני (מתוך BJU Int)

מתוצאות מחקר קטן, שפורסמו ב-BJU International, עולה כי Bupropion (וולבוטרין) עשוי לסייע בשיפור התסמינים בנשים צעירות עם ירידה בחשק המיני (HSDD Hypoactive Sexual Desire Disorder).

במחקר החדש חוקרים מאירן מצאו כי Bupropion בשחרור-ממושך הביא לשיפור בחשק המיני ב-116 נשים עם HSDD, שנטלו את התרופה למשך 12 שבועות.

בהשוואה ל-116 נשים שטופלו בפלסבו, מדדי BISF-W (Brief Index of Sexual Functioning for Women) היו גבוהים פי שתיים בנשים שטופלו ב- Bupropion.

לדברי החוקרים, בשלב זה, אין טיפול המקובל לשימוש בנשים עם HSDD. באירופה, מדבקת טסטוסטרון (Intrinsa) מאושר לטיפול ב-HSDD בנשים לאחר-מנופאוזה. טיפול זה אינו מאושר לשימוש בארה”ב.

החוקרים כותבים כי מחקרים קודמים מצאו כי Bupropion בשחרור-ממושך מביא לשיפור בתפקוד המיני בנשים הסובלות מתופעות לוואי עקב טיפול בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor).

לצורך המחקר הנוכחי, החוקרים חילקו באקראי 232 נשים, בין הגילאים 20-40, לטיפול ב- Bupropion בשחרור-ממושך או פלסבו כל יום, למשך 12 שבועות. כל הנשים אובחנו עם HSDD ולא סבלו מדיכאון או בעיות בריאותיות מג’וריות אחרות.

בתחילת המחקר, מדדי BISF-W (Brief Index of Sexual Functioning for Women) היו דומים בשתי קבוצות המחקר  – מעט מתחת ל-16, בממוצע. המדד הממוצע בנשים בריאות עם בן-זוג קבוע עומד על 33.6.

לאחר 12 שבועות, מדד זה השתפר ל-33.9 בקרב נשים שטופלו בנוגד הדיכאון, לעומת 16.9 בנשים בקבוצת הפלסבו.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר עקב טיפול ב- Bupropion כללו כאבי ראש (9% מהמטופלות), הפרעות שינה ויובש בפה (שכיחות כל-אחת מהן עמדה על 7%), ובחילות וכאבי שרירים (שכיחות כל אחת מהן עמדה על 6%).

בעוד שמהממצאים עולה כי Bupropion משפר את החשק המיני, זהו המחקר הראשון שבחן את ההשפעה של נוגד הדיכאון בנשים לפני-מנופאוזה עם HSDD.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את התפקיד של Bupropion בטיפול ב-HSDD. לא-ברור כיצד בדיוק Bupropion מביא לשיפור בתפקוד המיני. אחת התיאוריות היא כי הוא מגביר את פעילות דופמין ונוראפינפרין.

BJU Int 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן