מערכת מתן אינסולין במעגל סגור לטיפול בילדים ומתבגרים עם סוכרת סוג 1 – התייחסותו של פרופ’ איתמר רז

בהמשך לידיעה שפורסמה לאחרונה באתר, בנושא מערכת מתן אינסולין במעגל סגור, להלן התייחסותו של פרופ’ איתמר רז, עורך מדור סוכרת ואנדוקרינולוגיה:

המאמר האחרון ב- LANCET על ניסיון לחקות לבלב מלאכותי ע”י שימוש באחיות שתשננה מינוני אינסולין בלילה אחת ל- 15 דקות לפי רמת סוכר הדם, בא לבדוק את האפשרות להביא לרמות גלוקוז קרובות לנורמלי בבוקר עם מינימום אירועי היפוגליקמיה.

שנים רבות אנו חולמים על היום בו נוכל לטפל בחלק מחולי הסוכרת עם לבלב מלאכותי , אני זוכר את עצמי לפני 10 שנים מבטיח לחולי סוכרת חדשים שבתוך 10-15 שנה, יהיה פתרון טוב לבעייתם בדמות של לבלב מלאכותי.

היום עשר שנים מאוחר יותר נדמה שאנו מתקדמים בצעדי צב, והחלום עדיין רחוק.

סה”כ תוצאת המחקר הנוכחי למתן אינסולין במעגל סגור, בחיקוי ללבלב מלאכותי, תוך נסיון לשפר רמות גלוקוז בבוקר, ולהמעיט היפוגליקמיה,הוא מאכזב.

האכזבה העיקרית נובעת מכך שלא ניתן היה להראות ששינוי מתמיד ברמות אינסולין כתגובה לרמת הגלוקוז על פי אלגוריתם מומלץ יביאו לשיפור רמת הגלוקוז בבוקר למחרת.

נכון שהיתה ירידה משמעותית במספר אירועי היפוגליקמיה בלילה, אך עדיין התקווה שניתן יהיה לייצור לבלב מלאכותי שיתוקנן אוטומטית לשינוי רמת הפרשת אינסולין בהתאם לרמת הגלוקוז, ויביא לנורמליזציה של רמות הגלוקוז נתונה בספק.

יותר מכך ב- 10 השנים האחרונות נחשפנו למספר מחקרים שהדגימו שיפור בולט ברמת הגלוקוז בדם בצום תחת טיפול במעגל סגור, אך נכשלו בתיקון הגלוקוז שלאחר האוכל.

למעשה הבעיה העיקרית אותה אנו צופים בעתיד כדי למממש את החלום של החולים ללבלב מלאכותי שישחרר אותם מהצורך לעקוב אחר רמות סוכר, ויאזן אותו באופן מקסימלי, היא היכולת לנרמל את רמת הסוכר שלאחר האוכל.

מאמץ רב, וכסף רב, משקע כיום בנסיון להגיע ללבלב מלאכותי מסוג זה.

המאמר הנוכחי רק מדגיש את הקושי הרב, ואת העובדה שאנו עדיין רחוקים מלבלב מלאכותי, שיחקה בצורה סבירה את הלבלב הפיזיולוגי.

למאמר שפורסם באתר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן