ניטור ריווי חמצן צרברלי במהלך CABG (coronary artery bypass grafting) עוזרת למנוע דה-סטורציית חמצן במוח ובדם. כתוצאה מכך, אורך השהות ביחידות טיפול נמרץ יורד, כמו גם מספר הסיבוכים הפוסט ניתוחיים החמורים.
החוקרים השתמשו ב- near-infrared spectroscopy על מנת להעריך ריווי חמצן צרברלי ב-200 חולים העוברים CABG אלקטיבי ראשוני עם מעקף קרדיו-פולמונרי. החולים חולקו רנדומאלית לקבוצות ביקורת והתערבות.
כפי שתואר במהדורת ינואר של Anesthesia and Analgesia, הודבקו לחולים פדי optode באזור פרונטו-טמפורלי דו צדדית והמידע מהמכשיר הוקלט בצורה מתמשכת בשתי הקבוצות. בקבוצת הביקורת, המסך כוסה, בעוד שבקבוצת ההתערבות המסך לא כוסה והייתה אזעקה המכוונת לסף של 75% מרמת ריווי החמצן הצרברלי הבזלי במנוחה.
אם הסטורצייה במוח נפלה, היה פרוטוקול של צעדים, שהיו צריכים להיעשות על מנת להחזיר את ערכי הסטורצייה בחזרה לנורמל. לדוגמא, החוקרים היו מעלים את לחץ הפרפוזיה ומשפרים את תפוקת הלב.
הקבוצה הכירורגית נרמלה לחץ חלקי של ערכי CO2, שהוא הדטרמיננטה העיקרית של זרימת דם צרברלית. בנוסף, הם בדקו לחץ דם, טמפרטורה ועומק ההרדמה, היות ופרמטרים אלה גם משפיעים על זרימת הדם ועל דרישה מטבולית של המוח.
בחלק מהחולים, שינויים קטנים יחסית בגורמים סיסטמיים יכולים להוריד משמעותית ריווי חמצן צרברלי. ללא ניטור ישיר ייתכן כי לא נהיה מודעים, לכך שסטורציות במוח יורדות, בגלל שכל דבר אחר נראה יחסית תקין.
החוקרים מדווחים כי אורך השהות ביחידות טיפול נמרץ היה נמוך יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות (1.25 מול 1.87 ימים, p = 0.029). ההרכב של אירועים צרברו-ווסקולרים, צורך בהנשמה ליותר מ-48 שעות, ניתוחים חוזרים, מקרים של מדיאסטיניטיס ותמותה, גם כן היו נמוכים משמעותית בקבוצת הניטור (3 מול 11, p = 0.048).
מידע מאוקסימטר צרברלי הראה כי לקבוצת הביקורת היו 6 דה-סטורציות ממושכות בעוד שבקבוצת ההתערבות הייתה רק אחת (p = 0.014).
לדברי החוקרים, הדבר מחזק את ההשערה שלהם, שעל ידי הבאה לאופטימום של ריווי חמצן במוח, משתמשים במוח כאיבר אינדקס וכתוספת אנו משפרים זרימת דם וריווי חמצן באיברים חשובים אחרים, כגון הלב, הכליות והריאות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!