נהוג לחשוב כי קשישים, שכבר מקבלים אופייטים לטיפול בכאב בנוגע מגידול סרטני יותר מועדים לתופעות לוואי במהלך טיטרציה בהשוואה לחולים צעירים, אך ממחקר חדש עולה כי לא כך הדבר.
לא קיים מידע זמין בנוגע לצורך בהעלאת המינון של אופייטים בקרב חולים, שכבר מקבלים אופייטים לטיפול בכאב כרוני, כך עולה מדו”ח, שפורסם במהדורת נובמבר של Journal of Pain and Symptom Management.
על מנת לחקור את הנושא, החוקרים למדו פרוספקטיבית את התגובה של 100 חולים, שכבר מקבלים אופייטים לטיפול בכאב הנובע מגידול סרטני, ואשר דורשים העלאה במינון האופייטים. עוצמת כאב החולים, מינון האופייטים, הצורך לשינוי תרופות, סימפטומים הקשורים לאופייטים ומשתנים אחרים מרגע הקבלה ועד ייצוב המינון תועדו במחקר הנוכחי.
משתתפי המחקר חולקו לשלוש קבוצות גיל : צעירים מגיל 65 (קבוצה 1), בין גיל 65 ל-74 (קבוצה 2) ומעל גיל 75 (קבוצה 3).
בקבוצה 1, המינון הממוצע של אופייטים בקבלה והמינון הממוצע לאחר ייצוב (שבוטא כאקוויבלנטים של מורפין אוראלי) היו 175 mg ו-270 mg בהתאמה. בקבוצה 2 אותם הפרמטרים היו 159 mg ו-173 mg, ובקבוצה 3 הערכים היו 44 mg ו- 86 mg בהתאמה.
בעוד שחולים קשישים היו על מינון אופייט נמוכים יותר בעת הקבלה בהשוואה לחולים יותר צעירים, לא היו הבדלים בין הקבוצות בדרך הקבלה, בצורך להחליף תרופות, באינדקס העלאת מינון האופייט או בפרמטרים אחרים. כמו כן, לא היו הבדלים בין הקבוצות בתופעות הלוואי. חולים מבוגרים יותר חוו ניקוד דיסטרס כללי חמור יותר במהלך טיטרציה חדה, אך זה השתפר לאחר שהגיעו למינון היציב.
החוקרים ציינו כי יש לפרש ממצאים אלה בזהירות בגלל המספר הקטן של החולים המבוגרים בגיל 75 (n=10), שהשתתפו במחקר זה.
לסיכום, למרות שיש לטפל בחולים קשישים בזהירות, החוקרים מציעים כי הפחד משיעור גדול יותר של תופעות לוואי בחולים אלה יכול להוביל לטיפול פחות טוב בהם. חולים קשישים דורשים אינדיבידיאליזציה של מינונים האופייטים במהלך טיטרציה בדיוק כמו חולים צעירים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!