אסטרטגיית חכה וראה בטיפול בדלקת האוזן התיכונה

דלקת האוזן התיכונה הינה האבחנה הנפוצה ביותר בגינה ילדים מקבלים טיפול אנטיביוטי. מחקרים רבים בדקו את שיטת “חכה וראה” בהם הורים נתבקש להמתין עם הטיפול האנטיביוטי עד שילדם מבריא או שמצבו החמיר תוך 48 שעות. אף אחד ממחקרים הללו לא התייחס לילדים עם דלקת אוזניים קשה במיוחד.

מטרת העבודה להעריך את יעילות גישה “חכה וראה” לעומת מתן טיפול אנטיביוטי מיידי ולהעריך את יעילות הגישות הן מבחינת הטיפול בקליניקה והן מבחינת תופעות הלוואי של הטיפול האנטיביוטי.

המחקר כלל ילדים בגילאים 6 חודשים עד 12 שנים הסובלים מדלקת אוזן תיכונה שנבחרו בצורה אקראית לקבל טיפול אנטיביוטי מיידי או להיות מטופלים בשיטת “חכה וראה”. כל הילדים קבלו איבופרופן וטיפות otic לטיפול ביתי. עוזר מחקר שאינו מודע לקבוצה אליה שייך הילד ביצע שאלון טלפוני 4, 6, 11, 14, 30 ו-40 ימים לאחר הגעתם לקבלת טיפול ראשוני.

התוצאות שנבדקו למעשה היו מידת השימוש במרשמים לאנטיביוטיקה והמהלך הקליני של החולים.

המחקר כלל כ- 300 חולים שחולקו באופן אקראי לשתי הקבוצות. היה ניכר כי פחות חולים בקבוצת “חכה וראה” השתמשו במרשמים לאנטיביוטיקה לעומת חולים מהקבוצה השניה. לא נצפה הבדל ניכר בין שתי הקבוצות מבחינת הקליניקה במובנים של חום, כאבי אוזניים או ביקור נוסף לרופא.

בקבוצת ה”חכה וראה” חום וכאבי אוזניים היו הגורמים שהובילו לשימוש במרשם לאנטיביוטיקה.

גישת “חכה וראה” הורידה את השימוש באנטיביוטיקה בקרב ילדים בין הגילאים 6 חודשים ו- 12 שנים עם דלקת אוזן תיכונה ב- 50-60%. כן נמצא שבקבוצה בה השימוש באנטיביוטיקה היה מיידי משך כאבי האוזניים היה קצר יותר ומכאן ששימוש באנטיביוטיקה מקצר את משך כאבי האוזניים. ניתן לגשר על פער זה בשימוש בטיפות otic ואיבופרופן.

בקבוצה בה נעשה  שימוש מיידי באנטיביוטיקה שיעור תופעות הלוואי כגון שלשולים הייתה פי 2-3 מהקבוצה שניה שנקטה בגישת “חכה וראה”.

כמו כן שיעור החזרה של המחלה כנמדד לפי פנייה חוזרת לרופא היה זהה בין שתי הקבוצות.

מגבלות המחקר הינן שההורים בחרו את הקבוצה אליה הם שייכים מעצם הבחירה בסוג הטיפול. כמו כן היו קשיים במעקב ממושך יותר של 30-40 יום אך עדיין מרבית המידע נצבר משתי שיחות הטלפון הראשונות עם ההורים. לא בוצע ווידוא שלכל הילדים אכן הייתה דלקת אוזן תיכונה ולא הוערכה חומרת הדלקת.

לבסוף עבודה זו אינה מסוגלת לאתר תוצאות נדירות וסיבוכים כגון מסטוידיטיס והאם הם נוטים להופיע יותר בקבוצה זו או אחרת.

עדיין, עבודה זו הדגימה כי טיפול בדלקת האוזן התיכונה בגישת “חכה וראה” מוריד באופן ניכר את השימוש באנטיביוטיקה ומציע למחלקות מיון גישת טיפול אלטרנטיבית לטיפול אנטיביוטי מיידי. עד כה הורים שנקטו בגישת “חכה וראה” היו כאלו שקיבלו המלצה לנקוט בגישה זו ע”י הרופא המטפל. עבדוה זו הינה הראשונה בה טיפול זה הומלץ להורים המסגרת מיון. רופאים רבים מתקשים באימוץ גישת “חכה וראה” בעיקר משום שהם חשים כי ההורים מצפים מהם למענה מיידי לרוב בתצורה של טיפול אנטיביוטי.

בסופו של דבר יש לשקול את תופעות הלוואי של טיפול אנטיביוטי כגון הפרעות גסטרואינטסטינאליות, תופעות אלרגיות ועמידות לפתוגנים שונים אל מול התועלת שבטיפול במחלה שהיא לרוב  self limiting.


Wait-and-See Prescription for the Treatment of Acute Otitis Media: A Randomized Controlled Trial, David M. Spiro, JAMA. 2006;296:1235-1241

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן