הקשר בין הנקה ואיחור התפתחותי (מתוך PEDIATRICS)- ד”ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה

מטרת המחקר הייתה לבדוק אם הנקה בלעדית וממושכת משפיעה על הסבירות של איחור התפתחותי במוטוריקה גסה ועדינה בילדים. כמו כן, נבדקה ההשפעה של גורמים, שיכולים להסביר את ההבדלים, שנראו.

דגימת המחקר כללה את כל התינוקות היחידים, שנולדו במועד, ששקלו מעל 2500 גרם בלידה, שלא שהו ביחידה של טיפול מיוחד בתינוק ואשר האימהות שלהן השתתפו בסקירה הראשונה של מחקר קוהורט Millennium. מידע שלא היה זמין הוריד את דגימת המחקר ל-14,660 (945) נבדקים עם מידע מלא.

כמעט מחצית מהתינוקות (47%) הואכלו בהתחלה על ידי הנקה בלבד, אך רק 3.5% מהם עדיין ינקו בלבד לאחר גיל של 4 חודשים, ו-34% מהם לא ינקו כלל. 9% מהתינוקות אובחנו עם פגיעה בקואורדינציה של מוטוריקה גסה ו-6% זוהו עם איחורים בקואורדינציה של מוטוריקה עדינה בגיל 9 חודשים. הפרופורציה של תינוקות, ששלטו באבני הדרך ההתפתחותיים עלתה עם משך ובלעדיות של הנקה. תינוקות, שאף פעם לא ינקו, היו עתידים ב-50% יותר להיות בעלי איחורים בקואורדינציה של מוטוריקה גסה בהשוואה לתינוקות, שינקו לפחות למשך 4 חודשים (10.7% מול 7.3%). כל חלב אם גם היה קשור חיובית להתפתחות : תינוקות שאף פעם לא ינקו היו עתידים ב-30% יותר להיות בעלי איחורים במוטוריקה הגסה בהשוואה לתינוקות, שניתנה להם כמות מה של חלב אם עד גיל חודשיים (10.7% מול 8.4%). ה-OR עבור איחור במוטוריקה גסה לא הוחלשו לאחר תקנון לגורמים ביולוגיים, סוציו-אקונומים או פסיכולוגיים. לתינוקות, שאף פעם לא ינקו, הייתה סבירות של לפחות 40% יותר לפתח איחור במוטוריקה עדינה בהשוואה לתינוקות, שניתן להם חלב אם לתקופה ממושכת.

לסיכום, תוצאות המחקר מציעות, שהאפקט המגן של הנקה על השגת אבני דרך במוטוריקה גסה מיוחסת למספר מרכיבים בחלב אם או למאפיין ההנקה. האפקט אינו תוצר מצב סוציואקונומי גבוה, השכלה או סגנון החיים של ההורים, בגלל ששליטה בגורמי אלה לא הסבירה את אף אחד מהקשרים הנ”ל. בניגוד לכך, הקשר בין הנקה ובין איחור במוטוריקה עדינה הוסבר על ידי גורמים ביולוגיים, סוציו-אקונומים ופסיכולוגיים.

הערות עורך:

כולנו יודעים ומוקירים את היתרונות הרבים בחלב אם לעומת התחליפים השונים, זהו מאמר נוסף הסוקר יתרון נוסף של מניעת פגיעה במוטוריקה גסה בילודים יונקים לעומת כאלה שלא ינקו. נראה לי, אולם, כי קשה לעשות זאת במחקר רטרוספקטיבי ולבודד את כל המשתנים הסוציודמוגרפיים ופסיכולוגיים המצויים וודאי משפיעים על מחקרים מסוג זה.

PEDIATRICS Vol. 118 No. 3 September 2006, pp. e682-e689

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן