המלצה לעיון : מאמרו של פרופ’ דויד רווה מ”הארץ” – ”כשהפרופסורה חשובה יותר מהפציינטים”…

במאמר זה של פרופ’ רווה, אשר כפי שמצויין בשולי המאמר, נכתב כבר ב-2002 אך הוגש לפירסום בכתבי עת רפואיים רק ב-2005 (רק לאחר שהמחבר זכה בתואר הפרופסורה) אך אף אחד מכתבי העת לא מצא לנכון לפרסמו עד כה…

המאמר הוא כתב אשמה חמור כנגד המימסד והאקדמיה הרפואית. המחבר מציג תמונה קשה שבה קיים למעשה קונפליקט בין להיות רופא מסור וטוב המקדיש את עיקר זמנו ומרצו לטיפול בחולים, לבין פיתוח קריירה אקדמית והשגת תואר פרופסורה. ביחד, ע”פ הכותב, זה לא יכול ללכת…והאבסורד, לפי פרופ’ רווה הוא שבמרבית המקרים מתמחים בכירים המקדישים את עיקר זמנם לטיפול הם רופאים טובים יותר מהפרופסורים…אבל הקהל כמובן רוצה להגיע לפרופסורים ומוכן אף לשלם על כך…

למאמר המלא בהארץ

הערת המערכת: כדאי גם לעיין בחלק מהתגובות הרבות לכתבה באתר “הארץ”. מרביתן אוהדות ותומכות בכותב, אך יש גם מסתייגים כולל רופא ש”מתבייש” בדברים שכותב רווה. הנושא הוא טעון ומהמאמר עולה תחושה קשה ואמיתית של תסכול וגילוי לב (שכן פרופ’ רווה מציין שבסופו של דבר גם הוא נכנע לשיטה ולראייה הפך להיות פרופסור בעצמו…). האם המאמר בהכרח מייצג את התמונה האובייקטיבית האמיתית ? ויותר חשוב, אם יש בדברים החמורים הללו גם שמץ של אמת, האם יש מקום לחשוב על שיטת תגמול (אקדמית/מקצועית)  אחרת,  לאותם רופאים שרואים בטיפול בחולה את העיקר, גם על חשבון השתתפות במחקרים וכתיבת מאמרים ?

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן