האם Hydromorphone ישים כטיפול קו ראשון דחוף בכאב אקוטי חמור ? (מתוך Annals of Emergency Medicine)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוגוסט של Annals of Emergency Medicine, עולה כי Hydromorphone (Dilaudid) הוא אלטרנטיבה בטוחה ויעילה למורפין כטיפול בכאב אקוטי חמור ב-ED (emergency department טיפול נמרץ).

טיפול לא הולם בכאב הוא בעיה גדולה בשטחים רבים של הרפואה, כולל ב-ED. מתן מינונים נמוכים ולא מתאימים שם morphine הושרשו במוחות הרופאים בשל הדאגות הנוגעות לתופעות לוואי אפשריות.

בקרב משככי כאבים פוטנטים, ל-fentanyl יש זמן מחצית חיים קצר מדי בכדי לשמש כטיפול בכאב אקוטי חמור ב-ED.

עד שנת 2003, meperidine (Demerol) הייתה התרופה הנרקוטית (הניתנת פרה-אנטרלית), שנמצאת בשימוש הכי נפוץ ב-ED. אך תרופה זו כבר לא אהודה בשל הרעילות שלה במערכת העצבים המרכזית. בעצם, השימוש בה הוסר במרבית בתי החולים.

הדבר משאיר רק את Hydromorphone ו- morphine כאופציות טיפוליות. בסקירה ספרותית החוקרים לא מצאו מחקרים, שהשוו בין הטיפול ב- Hydromorphone וב- morphine ב-ED.

מחקר National Hospital Ambulatory Medical Care מתאר תרופות, ששימושן שכיח, ובחלק שלו על שימוש בתרופות נגד כאב ב-ED, Hydromorphone לא נכללה ברשימה של 20 התרופות המובילות. החוקרים היו בהלם כשראו זאת.

החוקרים מצאו כי רופאים מוכנים לרשום יותר מינונים מתאימים של Hydromorphone לעומת morphine. לדעתם, עובדה זו משתייכת לכך, שהמינון ההתחלתי של Hydromorphone הינו נמוך ב- 0.015 mg/kg ולכן לכאורה פחות סביר שהוא יגרום לתופעות לוואי רציניות, בניגוד למינון של morphine (ששווה ערך מבחינת הפעילות של שיכוך הכאבים) של 0.1 mg/kg.

במחקר השתתפו 94 נבדקים, שהגיעו ל-ED עם כאב אקוטי חמור וחולקו רנדומאלית לקבל מנה יחידה IV  של מורפין (0.1 mg/kg), ו-97 נבדקים, שקיבלו Hydromorphone במינון של 0.015 mg/kg. החולים דירגו את הכאב תוך שימוש בסקאלת דירוג מספרית וורבלית מ-0 ל-10.

לאחר 30 דקות, החולים שקיבלו Hydromorphone דירגו את השינוי בכאב שלהם בממוצע של 5.5, בעוד שלחולים שקיבלו מורפין היה שינוי של -4.1 נקודות. הבדלים דומים דווחו לאחר 5 דקות ולאחר שעתיים.

החוקרים לא ציפו לראות, ש- Hydromorphone יותר יעיל משמעותית לאחר 5 דקות ולאחר 30 דקות בחולים, שדירגו את הכאב ההתחלתי שלהם כ-10. בעצם, הירידה הממוצעת בכאב הייתה -5.9 בקבוצת Hydromorphone לעומת -3.7 בקבוצת המורפין לאחר 30 דקות.

פרופילי תופעות הלוואי היו דומים בשתי הקבוצות (עבור בחילה, הקאה, ירידה בלחץ הדם, דיכוי נשימתי ודה-סטורציית O2 מתחת ל-90%). יוצא הדופן היחידי היה גרד, שדווח על ידי 6 נבדקים בקבוצת המורפין ועל ידי 0 נבדקים בקבוצת Hydromorphone.

תוך 30 דקות ניתנו משככי כאבים נוספים (של “הצלה”) ל-23% מנבדקי קבוצת Hydromorphone ול-33% מנבדקי קבוצת המורפין. אף אחד מהנבדקים לא נזקק ל- naloxone .

לסיכום, המחקר הנוכחי מספק עדות ש- Hydromorphone הינו בטוח ויעיל, ואם יאמצו את השימוש בו הוא יעזור להוריד חלק מהבעיה הקלינית של שימוש במספר משככי כאבים ברפואת החירום.

Ann Emerg Med. 2006;48:164-172

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן