מטפלים ואנשים המצויים תחת מתח נפשי או פיזי צריכים לדאוג יותר לבריאות האוראלית שלהם.
תוצאות מחקר אחרון מרמזות על כך שמטפלים, קרובי משפחה לסובלים משיטיון, היפר- קורטיזולמיה (ייצור יתר של קורטיזול) או מתח נמצאו קשורים לעלייה ברמות הפלאק ודימום מוגבר של החניכיים.
המחקר כלל 230 מבוגרים בגילאי 50 שנה ומעלה שמחציתם עוסקים בטיפול.
נמצא שסטרס נפשי קצר טווח היה אינדיקאטור סיכון לרמות פלאק גבוהות וסטרס פיזי ארוך טווח היה סממן סיכון לדלקת חניכיים.
ממצאים אלה תומכים בהשפעה הבריאותית של גורמי סיכון פסיכו-סוציאליים הנובעים מסטרס כרוני ועלולים להוביל לתפקודים ביולוגיים לקויים.
המחקר מצביע על כך שמשימת הטיפול התובענית, הקשורה בד”כ למתח מוגבר, עלולה להיות גם היא גורם סיכון להיגיינה אוראלית נמוכה.
ממצאים אלה מציינים שסטרס תורם לחוסר עניין שבשמירה על היגיינה אוראלית תקינה.
לשימוש בחוט דנטאלי ולצחצוח השיניים והחניכיים היה אפקט מגן כנגד פלאק ודלקות חניכיים.
מטפלים של חולים בשיטיון נבחנו במחקר הנוכחי שכן הם מייצגים קבוצה ידועה הסובלת יותר מהשפעות המתח הכרוני על בריאותם ההומאנית ותפקודם החיסוני.
התוצאות הראשונות בספרות מצביעות על כך שמטפלים לקרובי משפחה הסובלים משיטיון נמצאים בסיכון לרמות פלאק גבוהות ויותר מחלות חניכיים מאשר אנשים שאינם מטפלים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!