הקשר בין GERD ועליה במשקל בנשים (NEJM)

מחקר חדש מצא כי בנשים, אפילו עליה קלה במשקל מעלה את הסיכון ל-GERD (GastroEsophageal Reflux Disease), ותסמיני ריפלוקס קשורים ב-BMI.

לדברי החוקרים, עודף משקל והשמנת-יתר מעלים את הסיכון ל-GERD. מעולם לא הוכח קשר בין BMI ובין תסמיני GERD באנשים בעלי משקל תקין.

החוקרים העריכו את שכיחות, חומרת ומשך תסמיני GERD במשתתפים שנבחרו באקראי ממחקר האחיות. הם סיווגו את הנשים לפי BMI שנמדד בשנת 1998 ובחנו את הקשר בין BMI ובין תסמיני GERD.

מבין 10,545 הנשים שהשלימו את השאלון (שיעור היענות של 86%), 2310 נשים (22%) דיווחו על תסמיני GERD לפחות אחת לשבוע, 3,419 נשים (55% מאלו שסבלו מתסמינים כלשהם) תיארו את התסמינים בחומרה בינונית. נמצא קשר מנה-תגובה בין עליה ב-BMI ובין תכיפות תסמיני ריפלוקס. בהשוואה לנשים עם BMI בטווח 20-22.4, OR לתכיפות התסמינים עמד על 0.67 (95% CI = 0.48-0.93) עבור BMI קטן מ-20, 1.38 (95% CI = 1.13-1.67) עבור BMI בטווח 22.5-24.9, 2.20 (95% CI = 1.81-2.66) עבור BMI בטווח 25-27.4, 2.43 (95% CI = 1.96-3.01) עבור BMI בטווח 27.5-29.9, 2.92 (95% CI = 2.35-3.62) עבור BMI בטווח 30.0-34.9, ו-2.93 (95% CI = 2.24-3.85) עבור BMI של 35 ומעלה.

בהשוואה לנשים שלא שינו כלל את משקלן, נמצא קשר בין עליה של יותר מ-3.5 ב-BMI, אפילו בנשים עם BMI מקורי תקין, ובין סיכון מוגבר לתסמיני ריפלוקס תכופים (OR=2.80, 95% CI = 1.63-4.82).

BMI קשור בתסמיני GERD הן בנשים בעלות משקל תקין וען בנשים הסובלות מעודף משקל. עליה קלה במשקל בנשים עם משקל תקין, עשויה לגרום להחמרה בתסמיני ריפלוקס.

מגבלות המחקר כוללות חוסר יכולת לקבוע את המנגנון הסיבתי לקשר בין BMI ותסמיני ריפלוקס, עיצוב מחקר חתך, שימוש בשאלונים להגדרת GERD, ומדגם המוגבל לנשים.

לסיכום, מהממצאים עולה כי הסיכון לתסמיני GERD עולה באופן פרוגרסיבי עם עליה ב-BMI, אפילו בנשים עם משקל תקין. דבר זה נראה נכון בכל דרגות החומרה ומשך התסמינים, וכן עבור תסמינים ליליים. ראוי לציין, כי נמצא קשר בין ירידה במשקל ובין ירידה בסיכון לתסמינים.

N Engl J Med. 2006;354:2340-2348

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן