ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אפריל של British Medical Journal, נמצא כי עישון אקטיבי ואף פסיבי מעלה סיכון לאי סבילות לגלוקוז בקרב מבוגרים צעירים. יתרה מזו, במעשנים פעילים, מספר כולל של שנות חפיסה קשור ישירות לסיכון של מקרי סוכרת.
אם הממצאים יאושרו במחקרים נוספים, יהיה תיעוד נוסף לאפקטים מזיקים של עישון טבק וכותבי פוליסות הביטוח ישתמשו בהם כהצדקה נוספת על מנת להוריד את החשיפה לעישון פסיבי.
ממצאים אלה מתבססים על ניתוח מידע ממחקר CARDIA (Coronary Artery Risk Development in Young Adults), שהחל ב-1985 עם מעקב של 15 שנה.
במחקר השתתפו 1386 מעשנים פעילים, 621 מעשנים לשעבר (לא פעילים), 1452 נבדקים, שאף פעם לא עישנו אך עם חשיפה לעישון פסיבי ו-1113 נבדקים, שאף פעם לא עישנו וללא חשיפה לעישון פסיבי, כולם בין הגילאים 18-30, שנאספו מארבע ערים גדולות בארצות הברית. 55% מהנבדקים היו נשים ו-50% היו אפריקאים-אמריקאים.
אי סבילות לגלוקוז הוגדרה כרמה בסרום של לפחות 100 mg/dL או שימוש בחומרים אנטי סוכרתים.
במהלך תקופת המחקר, 16.7% מהנבדקים פיתחו אי סבילות לגלוקוז. שיעור אי הסבילות לגלוקוז היה הכי גבוה בקרב המעשנים הפעילים (21.8%), אחריהם השיעור היה הכי גבוה בקרב אלה שאף פעם לא עישנו אך היו עם חשיפה לעישון פסיבי (17.2%). למעשנים לשעבר שאינם פעילים היה שיעור של 14.4%, ואילו לנבדקים לא מעשנים וללא חשיפה לעישון פסיבי היה שיעור הכי נמוך של 11.5%.
אחרי תקנון לערפלנים פוטנציאלים הכוללים פקטורים ביולוגים והתנהגותיים, מעשנים פעילים ונבדקים שלא עישנו אך היו עם חשיפה לעישון פעיל היו ב-65% ו-35% בהתאמה יותר עשויים לפתח אי סבילות לגלוקוז, מאשר אלה, שלא עישנו אף פעם ושלא הייתה להם חשיפה לעישון פסיבי. מעשנים לשעבר לא היו בסיכון גבוה.
החוקרים מצאו בקרב גברים ונשים, שהקשר בין עישון ואי סבילות לגלוקוז היה חזק יותר בנבדקים לבנים מאשר בשחורים.
בלי להתחשב במנגנונים המעורבים בקשר זה, השערת החוקרים היא, שיכול להיות טוקסין בעשן הסיגריה שפוגע בייצור אינסולין בלבלב.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!