התקשורת מעלה לדיון שאלות הנוגעות לטיפול הרפואי והפרוגנוזה של ראש הממשלה שרון (ערוצי החדשות, מדסקייפ)

ע”פ הידוע לשעה זו (20:30) , ראש הממשלה עדיין נמצא במצב קשה כשהוא מורדם ומונשם, וזאת לאחר הדימום התוך מוחי המסיבי (ICH )שעבר. ברגע זה הודיע מנכ”ל הדסה עין כרם, פרופ’ מור יוסף,  שראש הממשלה ימשיך להיות מורדם ומונשם לעוד 24 שעות לפחות, כחלק מאמצעי הטיפול בו, כשהמטרה היא להפחית ולייצב את הלחץ התוך מוחי ואת לחץ הדם.

פרופ’ מור יוסף הביע תקווה שההתייצבות במצבו של שרון תוביל לשיפור, אותו ניתן יהיה להעריך לאחר שיתעורר בהדרגה.

ע”פ הדיווח שנתן מור יוסף הניתוח במוחו של שרון בוצע בצד ימין. מה שלא ברור עדיין אם גם הפגיעה ושטף הדם היו בצד זה, או שהמנתחים בחרו רק ל”הכנס” מצד ימין. בהיותו של שרון ימני, הפגיעה במוח הימני עשוייה לרמז על כך שתפקודי הדיבור שלו עשויים שלא להפגע.

עוד הוסיף פרופ’ מור יוסף שהאישונים של שרון מגיבים לגירויים. אין עדיין מידע לגבי פעילות המוח ולא ניתן היה לבצע בדיקות תפקוד מוח, לדברי מור יוסף, בהיות שרון מורדם. גם הפרמטרים האחרים (דופק, לחץ דם, לחץ תוך גולגלתי) נראים בגדר הנורמה והצפוי.

ביממה האחרונה עלו שאלות רפואיות רבות בתקשורת. במסגרת זו מצטט עיתון “הארץ”  את ד”ר שטרייפלר המתייחס לטיפול האנטיקואגולנטי בשרון  ומעריך שסיכוייו לשרוד רעים מאוד.

עם זאת, העדכון האחרון המגיע גם מעיתון הארץ, הוא, ששרון אינו “צמח” ושליבו ומוחו פועלים באופן עצמאי.

מצאנו לנכון להציג שתיים מהן  ולהפנות את הקוראים למקורות ומידע רלבנטי:


  • האם הטיפול האנטיקואגולנטי (באמצעות קלקסן) שקיבל ראש הממשלה לקראת הצינתור שהיה מתוכנן להתבצע היום, לאחר האירוע המוחי החולף (TIA ) שעבר לפני כשבועיים – היה הגורם לדימום המסיבי ?  בסקירה רחבה מתוך אתר מדסקייפ נדונה שאלת הקשר בין טיפול אנטיקואגולנטי (תחת מס’ תרופות) לבין הסיכון ל-ICH . ההתייחסות הספציפית לקלקסן ( היא בעמוד השלישי במאמר- בקישור זה). ע”פ הסקירה שיעור סיבוכי ה-ICH בחולים המקבלים טיפול אנטיקואגולנטי מגיע עד 2.2% . לפי הדיווחים בתקשורת (שיש לציין שלא קיבלו אישור), רופאו של ראש הממשלה, ד”ר שגב, הזריק לשרון מנה נוספת של קלקסן, לאחר שכבר התלונן כי חש שלא בטוב , לפני או במהלך הנסיעה לבית החולים, וזאת מתוך הנחה ששרון עובר שבץ מוחי נוסף. פרופ’ מור יוסף התייחס לשאלת הטיפול בקלקסן, וטען ששרון קיבל טיפול במינונים נכונים, ושהפרמטרים של רמת הקרישיות שנבדקו (INR ), גם כשהגיע לבית החולים במצב הדמם, היו בטווח הסביר. יש לציין שבסקירה במדסקייפ מדווח כי גם טיפול ב-tPA בשבץ מוחי כרוך בעלייה בסיכון לדימום. למתעניינים, אנו ממליצים לעיין בסיקור של סימפוזיון שעסק בטיפול זה לאחרונה במסגרת האיגוד הנוירולוגי – בקישור זה.  אגב, בהתוויות הנגד של קלקסן, כפי שניתן לראות בקישור זה, מופיע גם שבץ מדמם (hemorrhagic stroke ) .  

  • השאלה הקשה ביותר – מה הפרוגנוזה ? ע”פ הסקירה במדסקייפ שיעור התמותה (ל-6 חודשים מאירוע הדמם) של דימום סופרטנטוריאלי עמוק נע בין 83% ל-70% והוא גבוה יותר בקרב מי שעברו ניתוח. בדימום במוח הקטן, בפרמטרים מסויימים (ניקוד CGS קטן מ-14 וגודל המטומה של לפחות 40 מ”מ) לניתוח יש עדיפות מבחינת תמותה ותחלואה. נמצא שיעור תמותה של 30% בקרב המנותחים שעמדו בקריטריונים הללו (לעומת 70% שטופלו תרופתית בלבד), ומה שחשוב אולי לא פחות ש-40% מהמנותחים לא סבלו מנכות או מגבלה משמעותית לאחר מכן. אין כרגע נתונים לגבי המיקום של הדימום שחווה שרון (אם כי ברור שהיה זה דימום מסיבי) ולכן קשה להתייחס לשיעורים הללו בספרות כמנבאים את הסיכון לתמותה או לחילופין לשיקום, אך הנתונים הללו עשויים לפחות ליצור מסגרת וטווחים משוערים. והשיעורים הללו , יש לציין “נשמעים טוב יותר” מהנימה ההספדית המוחלטת שכמעט כל אמצעי התקשורת עושים בהם שימוש, אם לגבי סיכוייו של ראש הממשלה להישאר בחיים, ועוד יותר באשר יכולתו לחזור אי פעם לתפקוד סביר כלשהו…נקווה שהאופטימיות המסוייגת המבצבצת כאן אכן תמצא כמוצדקת…פרופ’ מור יוסף, מנכ”ל הדסה, אגב,  לא רצה להתייחס הערב לשאלת סיכויי ההתאוששות של ראש הממשלה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן