ביומרקרים הם חומרים המשקפים נוכחות מחלה מסוימת, פתופיסיולוגיה או נזק לאיבר. סמנים אלו מסייעים בהערכת פרוגנוזה או תגובה לטיפול. סקירה זו בודקת את ערכם של מספר סמנים שנבדקו לאחרונה במחקרים פרוספקטיבים של מחלת כיליה כרונית.
חלבון C ראקטיבי התגלה כסמן מוקדם לחוסר תפקוד כלייתי. שימושיות מדד זה לחיזוי אבולוציית המחלה או בקרת התגובה לטיפול, עדיין לא הוכחה. מצד שני, ניתן למדוד באמצעות סמן זה סיכון לסיבוכי טרשת עורקים בחולים עם מחלת כיליה כרונית ומחלת כיליה בשלב סופי, במיוחד באלו עם הוכחה למחלת לב כלילית או סיבוכים קרדיווסקולרים אחרים (רוב החולים שנבדקו בקליניקה נפרולוגית).
העניין בהומוציסטאין ודימתיל ארגינין אסימטרי עולה כסמנים לסיכון קרדיווסקולרי וכילייתי אך יש עדיין להוכיח את השימוש בהם בפרקטיקה. חלבון נטריויורטי במוח וטרופונין T קשורים לתוצאות קרדיווסקולריות ומחלת כיליה בשלב סופי אך יש לבדוק את ערכיהם באוכלוסיה זו.
בקרב הביומרקרים העולים חלבון C ראקטיבי הינו היחיד הקרוב ביותר למיצוי הדרישות המתודולוגיות להמלצה לשימוש בפרקטיקה קלינית.
Curr Opin Nephrol Hypertens. 2005 Nov;14(6):532-7
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!