היפוגליקמיה אקוטית מושרת אינסולין מאיצה ריקון קיבה ממוצקים ונוזלים בחולים עם סוכרת סוג 1, מדווחים חוקרים בגיליון אוגוסט של The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. תופעה זו כנראה מייצגת מנגנון רגולטורי נגדי חשוב להיפוגליקמיה.
כיום ידוע כי אחוז ריקון הקיבה מארוחות המכילות פחמימות היא דטרמיננטה משמעותית בגליקמיה לאחר ארוחה. ב-30%-50% מחולי הסוכרת, ריקון הקיבה איטי באופן אבנורמלי.
עם זאת, חסר מידע בנושא ההשפעות של היפגליקמיה אקוטית על ריקון הקיבה בסכרתיים או האם התגובה להיפוגליקמיה מושפעת מקצב ריקון הקיבה במהלך אאוגליקמיה או בחוסר תיפקוד אוטונומי.
באמצעות סינטיגרפיה, ניתחו החוקרים ריקון קיבה ממוצקים ונוזלים במהלך היפוגליקמיה ואאוגליקמיה בקבוצת הטרוגנית של 20 חולי סוכרת סוג 1. ל-5 היה ריקון מוצקים איטי יותר, ל-7 ריקון נוזלים איטי יותר במהלך אאוגליקמיה, ול-12 היתה נוירופתיה אוטונומית.
החוקרים ראו כי ריקון הקיבה ממוצקים (p < 0.001) ונוזלים (p < 0.05) היה מהיר יותר במהלך היפוגליקמיה בהשוואה לאאוגליקמיה.
בנוסף, שיעור ההאצה בריקון קיבה היה גדול יותר בחולים עם ריקון קיבה איטי יותר באאוגליקמיה.
לא קיימת הוכחה המציעה כי התגובה להיפוגליקמיה עלולה להיות לקויה בשל ריקון קיבה איטי יותר; במקרה של תרופות גסטרוקינטיות רבות, התגובה באופן כללי משמעותית יותר כשריקון הקיבה איטי יותר.
נראה כי לתיפקוד עצבים אוטונומי אין השפעה על קצב ריקון קיבה במחקר זה.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!