DVT – היום שאחרי/ מאת ד”ר אלכס קנטרובסקי

הנה כמה תשובות לשאלות נפוצות בנושא השימוש באגידה אלסטית והתהלכות לאחר פקקת ורידית עמוקה –  (deep vein thrombosis-DVT)   באדיבותו של ד”ר קנטרובסקי, מומחה בכירורגית כלי דם:

האם להשאיר את החולה במיטה לאחר אבחון הפקקת (DVT) עד שהנפיחות תחלוף?

נהפוך הוא : חיוני להוליך את החולה מיד לאחר האבחון, יש צורך לגרוב לו גרב אלסטית בדרגת לחץ II III (30-40 מ”מ כספית). האגידה האלסטית מפחיתה את הכאב והנפיחות ע”י עידוד של תמס פקיק (thrombolysis) פיזיולוגי ומונעת הופעת תסמונת post-thrombotic בחולה המרותק למיטה. הפרין מאט אך אינו מונע את התפשטות הפקקת עקב סטזיס.

מה עדיף:  חבישה אלסטית או גרב?

אגידה נכונה ויעילה של חבישה אלסטית מחייבת ניסיון רב וצורך בחבישה מחדש בכל מספר שעות. ידוע, כי הלחצים המופעלים ע”י החבישה נשמרים רק כ-6 עד 8 שעות.  גם אצל חולה המרותק למיטה, מבחינים בירידה של 50% מהלחץ ההתחלתי לאחר יממה.

מומלץ להשתמש בגרב בחולים, אשר מבנה הרגל שלהם נמצא מתאים, זאת מאחר והשימוש בגרב מעניק יתרון למשתמש לעומת החבישה. השימוש בגרב יוצר חלוקת לחצים הדרגתית לאורך הרגל.

מה אורך התקופה לאחר האבחון, בה ישתמש  החולה בגרב אלסטית על מנת לצמצם את השכיחות של תסמונת post-thrombotic?

לפחות שנתיים. השימוש בגרב מותאמת, במשך שעות היום, הוכח באחד המחקרים כמפחית הופעת התסמונת בכ- 50%.

מהו הטיפול של תסמונת post-thrombotic?

בעבר נוסו טיפולים ניתוחיים  שלא הצליחו להביא לשיפור מצב החולים במרבית המקרים. כיום, הטיפול הוא בעיקר שמרני. מעקב תקופתי קבוע אחר המטופלים, ושימוש בגרביים אלסטיות מותאמות, מראה כי אצל כמחצית החולים המצב יציב ובמקרים מסוימים, אף ניתן להבחין בשיפור.

1.      “The fundamentals of phlebology: venous diseases for clinicians.” American College of Phlebology 2004.

2.      Weiss RA, Feied C, Weiss AT. “Thrombophlebitis and venous thromboembolism”. In: Vein diagnosis and treatment: A comprehensive approach. McGraw-Hill. Med Publ Div 2001; 241-254.

3.      Brandjes DPM, Buller HR, Heijboer H, et al. “Randomized trial of effect of compression stockings in patients with symptomatic proximal-vein thrombosis.” Lancet 1997; 349:759-762.

4.      Raj TB, Goddard M, Makin GS. How long do compression bandages maintain their pressure during ambulatory treatment of varicose veins? Br J Surg 1980; 67:122-124.

5.      Bernardi E, Prandoni P. “The post-thrombotic syndrome”.  Current Opinion in Pulmonary Medicine 2000; 6:335-342.

המלצות של

ד”ר א. קנטרובסקי

מומחה בכירורגית כלי דם

מרכז רפואי הלל יפה, חדרה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן