פרופיל קצב לב במהלך בדיקת מאמץ ומוות פתאומי

מוות פתאומי כתוצאה ממחלת לב מהווה נטל משמעותי על בריאות הציבור בעולם המערבי. השפעתו מודגשת עוד יותר בשל העובדה שמוות פתאומי הוא לעיתים התסמין הראשון של מחלת לב. לכן, זיהוי אנשים בריאים לכאורה הנמצאים בסיכון מוגבר למוות פתאומי הוא אתגר חשוב.

בשני העשורים האחרונים הצטברו עדויות קליניות ומחקריות על הקשר ההדוק בין הפרעות במערכת העצבים האוטונומית ומוות מאוטם בשריר הלב, הן פתאומי ולא-פתאומי. חוסר איזון אוטונומי, כלומר ירידה יחסית או אבסולוטית בפעילות הואגלית (vagal) או עלייה בפעילות הסימפתטית, נמצאה קשורה לסיכון מוגבר למוות מסיבות קרדיאליות.

מספר מחקרים מצאו קשר בין סמנים של הפעילות או התגובה הוגאלית לסיכון מוגבר לתמותה, אך מחקרים אלו התמקדו במטופלים עם מחלת לב ידועה. מחקר זה בוחן את ההשערה כי הפרעות בבקרת קצב הלב בזמן מאמץ, במטופלים בריאים לכאורה, עשויה להקדים תסמינים קליניים ותאפשר זיהוי מוקדם של אותם אנשים הנמצאים בסיכון מוגבר למוות פתאומי.

קרוב ל-6,000 גברים אסימפטומטיים, ללא עדות קלינית למחלה קרדיו-וסקולרית, בגילאים 42 עד 53 נכללו במחקר. הנבדקים עברו בדיקות מאמץ מדורגות כמקובל. החוקרים בחנו את קצב הלב במנוחה, העליה בקצב הלב ממנוחה עד למאמץ מקסימלי והירידה בקצב הלב משיא המאמץ עד דקה לאחר הפסקת המאמץ.

במהלך 23 שנות המעקב 81 מטופלים מתו בפתאומיות. הסיכון למוות פתאומי מאוטם בשריר הלב היה מוגבר בנבדקים עם קצב לב במנוחה מעל 75 פעימות לדקה, בנבדקים עם עליה בקצב הלב בזמן מאמץ של פחות מ-89 פעימות בדקה ובנבדקים עם ירידה בקצב הלב של פחות מ-25 פעימות לדקה לאחר סיום המאמץ. גם לאחר תיקון להטיות אפשריות, גורמים אלו נותרו בעלי קשר חזק לעלייה בסיכון למוות פתאומי.

לסיכום, פרופיל קצב הלב בזמן בדיקת מאמץ הוא כלי יעיל לניבוי לסיכון למוות פתאומי בגברים אסימפטומטיים.

הערת המערכת:

בדיקת אקג במאמץ היא כיום חובה לכל מי שעוסק בספורט תחרותי. גם במכוני כושר נהוג לחייב משתתפים לעבור בדיקת מאמץ. לאור המימצאים במחקר זה עולה השאלה אם אין מקום לעשות נסיון להרחיב את ביצוע בדיקות המאמץ לאוכלוסיה רחבה יותר , לא סימפומטית, על בסיס סקר תקופתי קבוע, כדי ולזהות אנשים בסיכון מוגבר לתמותה מאוטם שריר הלב בדרך קלה ופשוטה יחסית.

למאמר


Heart-Rate Profile during Exercise as a Predictor of Sudden Death Xavier Jouven, , NEJM, Volume 352:1951-1958

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן