הוכחות רפואיות מבוססות נכשלו לתמוך ביתרון קליני משמעותי של טיפול בנוגדי דכאון, מדווחים חוקרים בריטים בגיליון יולי של British Medical Journal.
ד”ר ג’ואנה מונקריף וד”ר אירוינג קירש מאונ’ פלימות סקרו מחקרים אשר בדקו את נושא היעילות של נוגדי הדכאון.
הם טוענים כי מעברים מנתונים מתמשכים לנתונים קטגוריאלים, רגרסיה לממוצע והצגה סלקטיבית של נתונים ממחקרי התרופות מסבירים את היתרונות שנמצאו.
ד”ר מונקריף ציינה כי איננה חושבת שישנה תרופה שיכולה לסייע ספציפית לדכאון. נוגדי דכאון הם תרופות שעושות דברים אחרים, כמו להרגיע או לעורר אנשים. החוקרים סקפטים לגבי קיום תסמונת ביוכימית של דכאון למרות התיאורים של חברות התרופות וחלק מהספרות הפסיכיאטרית. דכאון הוא מצב שיש לטפל בו ללא תרופות, כיוון שזהו משהו שאנשים צריכים להתמודד איתו בעצמם.
בתגובה לדברים אמר ד”ר דארל רגי’ר, מנהל מחלקת במחקר של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, כי החוקרים פירסמו מאמר שהציג באופן סלקטיבי מחקרים שליליים והתעלם או לא איפיין מחקרים חיוביים.
הנושא המעניין הוא שכיום, לא לטפל בדכאון מג’ורי עם תרופות נחשב לרשלנות פושעת. אם באמת היו הבדלים לא משמעותיים סטטיסטיים בין נוגדי דכאון ופלצבו, זה לא יהיה הסטנדרט לטיפול.
זוהי גישה סוציולוגית קיצונית שתעשה הכל בכדי להכחיש את קיום ההפרעות הרפואיות המשפיעות על המוח, שהמוח הוא קדוש באופן כלשהוא ומחלות של המוח אינן קיימות. ד”ר רג’יר מסכם כי הצגה זו מוטה במידה ניכרת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!