יתכן שתופעות של ‘רגליים עצבניות’ שכיחות אך לא מאובחנות במידה מספקת (Arch Intern Med)

תוצאותיו של סקר רב-לאומי שנערך באוכלוסיה הכללית פורסמו לאחרונה והן מעידות כי סינדרום “רגליים עצבניות” (RLS) קליני הוא תופעה הסובלת מאיבחון-חסר ומשפיעה על איכות חיי החולים.

החוקרים כותבים כי ל-RLS, הפרעה סנסו-מוטורית שכיחה, טווח רחב של חומרות החל ממטרד בלבד לבין הפרעה המשפיעה על השינה ועל איכות החיים באופן חמור דיו בכדי לחייב מתן טיפול רפואי. הם מציינים כי מחקרים אפידמיולוגיים קודמים לא הצליחו לקבוע את שכיחותם של מקרי ה-RLS הכוללים סימפטומים משמעותיים מבחינה קלינית ולבדוק את ההשפעות על חיי החולים ואת הניסיון הרפואי בטיפול בחולים.  

בסקר ה-RLS Epidemiology, Symptoms, and Treatment (ה-REST) שנערך באוכלוסיה הכללית, תושאלו 16,202 נבדקים מגיל 18 שנים ומעלה, תוך שימוש בשאלות אבחנתיות תקפות בכדי לקבוע את שכיחות, תדירות וחומרת סימפטומי ה-RLS. הנבדקים שדיווחו על סימפטומים נשאלו בנוגע לאבחנה הרפואית ולהשפעת ה-RLS ומילאו את שאלוני ה-SF-36. חולים הסובלים מהסינדרום, הנזקקים, ככל הנראה, לטיפול רפואי, הוגדרו כחולים שבהם מופיעים סימפטומים לפחות פעמיים בשבוע והם סובלים מצוקה בדרגת חומרה בינוניתף לכל הפחות.

1,114 (7.2%) מתוך 15,391 הנבדקים שהשלימו את מילוי השאלונים דיווחו על סימפטומי RLS כלשהם במהלך השנה האחרונה. 773 מהם (5.0%) סבלו מהופעה של סימפטומים לפחות פעם בשבוע, ו-416 (2.7%) דיווחו על הופעת סימפטומים לפחות פעמיים בשבוע, שתוארו כגורמים למצוקה מדרגת חומרה בינונית עד חמורה.

337 (81.0%) מתוך 416 נבדקים אלה דיווחו על כך שדנו בסימפטומים עם רופא המשפחה שלהם, אך רק 21 (6.2%) מהם אובחנו ב-RLS. דירוגי ה-SF-36 בחולי ה-RLS היו נמוכים באופן מובהק סטטיסטית מהדרוגים באוכלוסיה הכללית, בדומה לאלו שהתקבלו בחולים הסובלים מבעיות כרוניות אחרות. מגבלות המחקר כוללות הסתמכות על דיווח עצמי של החולים.

החוקרים כותבים כי תוצאות סקר ה-REST שנערך באוכלוסיה הכללית מהוות צעד ראשון חשוב בהבנת ה-RLS כפי שהוא מוצג במסגרת העיסוק הרפואי. הם מציינים כי הסימפטומים, בעיקר הסימפטומים הקשורים בשינה, גורמים מצוקה ותשישות ולכן רבים מהחולים מחפשים טיפול רפואי, ומסכמים כי שיפור בהבנה ובמודעות יובילו לעליה במתן האבחנות, שהיא חיונית בכדי לאפשר מתן טיפול יעיל לחולים.

 לידיעה במדסקייפ

Arch Intern Med. 2005;165:1286-1292

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן