אבחון מוקדם של סרטן השד בנשים והשימוש בטיפולים אדג’ובנטים (adjuvant) סיסטמיים שיפר את סיכויי ההישרדות לטווח ארוך ללא מחלה. ההשפעות הפסיכולוגיות של האבחון והטיפול בסרטן השד מתועדות היטב, אך חסר מידע על השכיחות וגורמי הסיכון לדיכאון וחרדה משמעותיים קלינית בשנה הראשונה לאחר האבחון.
מחקר זה בוחן את השכיחות של דיכאון וחרדה בנשים עם סרטן השד בחמש השנים לאחר האבחנה. האבחון נעשה בעזרת ראיון קליני, וכן זוהו גורמי סיכון לדיכאון וחרדה באותה תקופה. כמו זה בחנו החוקרים את השכיחות וגורמי הסיכון לדיכאון וחרדה סביב חזרה של המחלה.
במחקר השתתפו כ-200 נשים מתחת לגיל 60 שאובחנו עם סרטן השד בשלבים מוקדמים. בעזרת ראיון פסיכיאטרי מובנה ועל פי הקריטריונים המקובלים נקבעה השכיחות של דיכאון וחרדה ונבחנו גורמי הסיכון להפרעות אלו.
כ-50% מהנשים עם סרטן שד בשלב מוקדם אובחנו עם דיכאון או חרדה בשנה הראשונה לאחר האבחון, 25% בשנה השניה, שלישית ורביעית ו-15% בשנה החמישית. 45% מהנשים שאובחנו עם חזרה של המחלה חוו דיכאון, חרדה או שניהם בתוך שלושה חודשים מהאבחנה.
גורמים מנבאים לדיכאון או חרדה ממושכים היו: טיפול פסיכולוגי קודם, העדר מערכות יחסים תומכות, גיל צעיר ומצבים יוצרי מתח שאינם קשורים בסרטן. גורמים קליניים לא נמצאו קשורים בדיכאון או חרדה, בכל זמן.
לסיכום, בשנה הראשונה לאחר אבחון סרטן השד ישנו שיעור מוגבר של דיכאון, חרדה או שניהם. לאחר מכן שיעור הדיכאון והחרדה בקרב נשים עם סרטן השד משתווה לזה באוכלוסיה הכללית. כמו כן נמצא שגורמי הסיכון לדיכאון וחרדה בשנים שלאחר האבחון קשורים למאפייני המטופל ולא לחומרת המחלה או הטיפול.
ממצאי המחקר מדגישים את הצורך במתן שירותי תמיכה נפשיים בשנה הראשונה לאחר האבחון, תוך התחשבות בהקשר החברתי הרחב בו ארע הסרטן ושיפור מערכות התמיכה החברתיות.
Depression and anxiety in women with early breast cancer: five year observational cohort study, Caroline Burgess et al, BMJ 2005;330:702 (26 March),
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!