הפסקת נשימה בשינה , jc 438 , LANCET

הפסקת נשימה חסימתית חמורה בשינה מעלה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים קטלניים ולא קטלניים, ואילו טיפול ב-CPAP מפחית סיכון זה. כך עולה ממחקר התבוננותי חדש המתפרסם היום ב-LANCET .

המשתתפים היו במעקב פעם בשנה למשך תקופה של כ-10 שנים וההיענות לטיפול ב-CPAP נבדקה ע”י מד השימוש במכשיר.

נקודות הקצה של המחקר כללו אירועים קרדיווסקולארים קטלניים (מוות מאוטם שריר הלב או שבץ) ואירועים קרדיווסקולרים לא קטלניים (שכללו אוטם ושבץ לא קטלני, ניתוח מעקפים, או PTCA ).

הקבוצה (235 מטופלים) של הסובלים מחומרה הגבוהה ביותר של הפסקת הנשימה החסימתית בשינה, ללא טיפול ב-CPAP סבלה מרמת הסיכון הגבוהה ביותר: 1.06 מקרי מוות קרדיווסקולרים ל-100 שנות אדם, ו-2.13 אירועים קרדיווסקולרים לא קטלניים ל-100 שנות אדם.

זאת לעומת הקבוצה בדרגת חומרה קלה-בינונית (403 משתתפים) שאצלה דווח על ירידה בסיכון היחסי של כ-50% לאירועים אלו.

אצל הנוחרים הרגילים (שאגב מוערכים כ-50% מאוכלוסיית הגברים הבוגרים..) התוצאה נמוכה משמעותית ודומה למימצאים שהתקבלו בקבוצת הביקורת של ה”בריאים”.  גם המטופלים עם הפסקת נשימה חסימתית שטופלו ב-CPAP השיגו תוצאה טובה יותר מאלו שדורגו עם חסימת נשימה קלה-בינונית ותוצאה דומה לנוחרים הרגילים והבריאים.

החוקרים מסכמים איפוא שגברים עם הפסקת נשימה חסימתית חמורה נמצאים ברמת סיכון מוגברת לאירועים קרדיווסקולרים קטלניים ולא קטלניים, וששימוש ב-CPAP מפחית את הסיכון באופן משמעותי. Lancet 2005; 365: 1046-53

הערת המערכת:

לפני מס’ חודשים ראיינו  את פרופ’ דגן מנהל מעבדת השינה בשיבא תל השומר ואנו ממליצים לצפות ולהאזין שוב לראיון מעניין זה.

כמו כן הרצאת אורח מכנס האיגוד הקרדיולוגי ה-51 של פרופ’ אלי אוטו מטורקיה, עסקה בדיוק בשאלה שנחקרה במחקר זה: האם הפסקת חסימה נשימתית בשינה היא בעייה קרדיווסקולרית ?

נראה גם שמלבד הסיכונים הקרדיווסקולרים הכרוכים בחסימת נשימה בשינה שאינה מטופלת,  יש גם סיכונים חמורים נוספים, כמו למשל הירדמות בנהיגה…כמו כן דיווחנו גם על סיכון לתמותה הקשור לתופעה זו דווקא אצל גברים צעירים, על הפרעות בתפקוד מיני , ועל אפשרות לקשר בין התסמונת הזו לפרפור פרוזדורים, ועוד.

מכל אלה עולה שמדובר בתופעה עם השלכות חמורות וקשות בכמה מישורים, וכפי הנראה, איבחון הבעייה עדיין לוקה בחסר, ויש צורך בהעלאת המודעות הן בקרב הקהל הרחב (לסובלים הפוטנציאלים מהתסמונת, ולא פחות מהם – גם בנות זוגם…), והן בקרב הרפואה הראשונית בעיקר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן