ע”פ מחקר המתפרסם כעת ב-Circulation הפסקת טיפול בוורפרין (קומדין) בקשישים לאחר אירוע טראומתי משמעותי לא הייתה קשורה בסיכון מוגבר לאירוע תרומבוליטי, אך היה קשר לעלייה בסיכון לפקקת ורידים.
מימצאים אלה עולים מתוך מחקר רטרוספקטיבי, מבוסס אוכלוסיה אשר עשה שימוש בנתונים של אוכלוסיה מבוגרת מעל גיל 65, מתוך מאגר המידע של מחוז אונטריו בקנדה. נכללו במאגר המידע 8,450 איש לתקופה שבין 1992 ל-2001.
המשתתפים שרדו אירוע משמעותי של טראומה וקיבלו וורפרין לפני האירוע, והמשיכו להיות במעקב אחריו למשך 3.3 שנים. להלן המימצאים העיקריים:
- לאחר 6 חודשים מאז האירוע הטראומתי, 22% המשיכו לקבל טיפול בוורפרין לעומת 78% שהפסיקו טיפול זה.
- הפסקת הטיפול בוורפרין לא הייתה קשורה לסיכון מוגבר לשבץ או אוטם שריר הלב – יחס סיכון של 0.99 ו-0.94 בהתאמה, ביחס לאלו שהמשיכו ליטול וורפרין.
- הפסקת נטילת הוורפרין הייתה קשורה לירידה בסיכון לדימומים ושטפי דם גדולים עם יחס סיכון של 0.69 .
- הפסקת הוורפרין הייתה קשורה בסיכון יחסי גבוה יותר לפקקת ורידים – יחס סיכון של 2.36
- התאמה של משתנים דמוגרפיים, רמות סיכון וגורמי תחלואה נוספים, לא הביאה לשינוי משמעותי בתוצאות.
הערת המערכת: כדאי לזכור שמדובר במחקר רטרוספקטיבי ולכן להתייחס בזהירות למימצאים המעידים לכאורה על כך שניתן להפסיק טיפול בוורפרין לאחר אירוע טראומתי ללא העלאת הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים ואירועי שבץ משמעותיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!