לפי מחקר המתפרסם היום ב-NEJM אין ל- Warfarin (קומדין) יתרון על פני אספירין כטיפול למניעת שבץ במטופלים עם רקע של היצרות עורקים תוך גולגלתית.
החוקרים החליטו להשוות את הטיפול המקובל כיום בחולים אלה, הוורפרין, עם האספירין לאור העובדה ששתי התרופות לא הושוו במחקר אקראי עד כה.
לצורך כך גייסו החוקרים מטופלים עם TIA (כלומר transient ischemic attack ) או שבץ קודם שנגרם ע” היצרות של עורק תוך גולגלתי ראשי בשיעור של 50-99% שאומת באנגיוגרפיה. הנבדקים טופלו בקומדין במינונים שהביאו ל-INR של בין 2-3 , או באספירין במינון של 1300 מ”ג ליום, במשטר של מחקר כפול סמיות, ורב מרכזיות.
נקודת הקצה העיקרית הייתה אירוע של שבץ איסכמי, דימום תוך מוחי, או מוות מסיבה ווסקולרית שאיננה שבץ.
569 חולים עברו רנדומיזציה בין שני הטיפולים, אך הגיוס למחקר הופסק לאחר שהתעוררו דאגות לגבי הבטיחות של המטופלים שנטלו וורפרין. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 1.8 שנים, התופעות החריגות שדווחו בשתי הקבוצות, לרבות מוות, היו 4.3% בקבוצת האספירין, לעומת 9.7% בקבוצת הוורפרין, יחס סיכון של 0.46 שהיה מובהק סטטיסטי. שיעור הדימומים הקשים שנמצא בקבוצת האספירין היה 3.2% בהשוואה ל-8.3% בקבוצת הוורפרין, סיכון יחסי מובהק של 0.39 , ושיעור מקרי אוטם שריר הלב או מוות פתאומי היה 2.9% בקבוצת האספירין לעומת 7.3% בקבוצת הוורפרין – יחס סיכון מובהק של 0.4 .
נקודת הקצה במחקר הופיע ב-22.1% ממשתתפי קבוצת האספירין, לעומת 21.8% בקבוצת הוורפרין, הבדל בסיכון שלא היה משמעותי ואף לא מובהק סטטיסטי.
מסקנת החוקרים היא שהטיפול המקובל בוורפרין בקבוצת חולים זו היה כרוך באופן משמעותי ומובהק בשיעורים גבוהים יותר של תופעות לואי חמורות בהשוואה לטיפול באספירין, ללא שתהיה איזושהי יעילות גבוהה יותר במניעת אירועי שבץ. לכן הם ממליצים שאספירין צריכה להיות תרופת הבחירה במטופלים עם רקע של הצרות כלי דם תוך גולגלתית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!