המלצה לעיון במאמר מעתון הארץ: הקופה לוחצת החולה נפגע

במאמר זה שנכתב ע”י ד”ר זאב וינר הוא מתאר את הדילמה שבה מצוי הרופא הנדרש מצד אחד לרצות את הארגון בו הוא מועסק, ומאידך לספק למטופל שלו את הטיפול הטוב ביותר האפשרי.

הכותב מביא מס’ דוגמאות וסיטואציות ומתמקד בעיקר בקונפליקט בין הנחיות קופות החולים להעדיף תרופות וטיפולים זולים, לבין הרצון לספק טיפולים איכותיים ויקרים יותר.

הכותב מסכם בהמלצה שלא להפעיל אמצעי ענישה מצד הארגונים המעסיקים את הרופאים, אלא לספק הדרכה וכלים להתמודדות עם הקונפליקט.

למאמר – מומלץ לקרוא גם כמה מתגובות הקוראים למאמר בהארץ. הקוראים כאן מוזמנים גם להגיב ולהתייחס ע”י “כתוב תגובה”.

הערת המערכת:  סל הבריאות אמור היה להפחית בצורה משמעותית את הקונפליקט של הרופאים כפי שמתואר כאן. תרופה הנמצאת בסל הבריאות באינדיקציה הרלבנטית, גם אם אינה “תרופת הבחירה” של הקופה בה מועסק הרופא , יכולה להרשם ע”י הרופא כאשר הוא סבור שזאת התרופה המספקת לחולה שלו את התוצאה הטיפולית האופטימלית. למיטב הבנתנו את החוק, קופה אינה יכולה ל”העניש” רופא הבוחר לטפל בתרופה הנמצאת בסל הבריאות, גם אם אינה התרופה המועדפת על הקופה, ועליה אף לכבד את דרישתו לספק את התרופה הספציפית שבה בחר. מצד שני כמובן צריכה להיות סיבה רפואית מקצועית טובה לרופא ל”התעקש” על תרופה מסויימת ולא אחרת, שמן הסתם היא יקרה יותר מתרופות תחליפיות. אנו בהחלט מסכימים עם המלצת המחבר כי יש לעודד הדרכה והכוונה מצד המעסיקים ולהמנע מהוראות דרקוניות, ענישה וכד’. נראה גם שזה הקו המנחה את מרבית הקופות היום. בכללית ש”הואשמה” בעבר כגוף המוציא חדשות לבקרים “פקודות” של מה “מותר ואסור” לרשום פועל מזה מס’ שנים הקמ”ר (קידום מידע רפואי) שתפקידו להעביר את המידע על תרופות הבחירה בדרך של שכנוע והסברים מתאימים. יכול להיות שיש גם מקום להרחיב את הידע של רופאים בתחום כלכלת הבריאות, כדי לאפשר להם להבין טוב יותר את התמונה הרחבה יותר, שכוללת גם את האספקטים והאילוצים הכלכליים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן