מדוע חולים בתסמונת דאון שמנים? מתוך jc 434, למנויים-חינם!

שכיחות ההשמנה אצל חולי תסמונת דאון היא חמישים אחוז לעומת האוכלוסייה הכללית בה רק שלושים אחוזים לוקים בהשמנת יתר וזאת בהתאם לנתונים שהתפרסמו בארצות הברית.

השאלה היא האם ההשמנה היא אינטגרלית לתסמונת, או נובעת משנויים בהרגלי האכילה ? שאלה זו חשובה שכן להשמנהתופעות לוואי חולניות רבות הידועות לכולנו ואין צורך למנותם.

האם נוכל למצוא דרך למנוע את ההשמנה ולהעריך את תוחלת החיים של חולים בתסמונת דאון ? 

מספר מחקרים רלבנטיים הראו שילדים יודעים לווסת את כמות מזונם בהתאם לצרכים וחובת ההורים לספק לילדים מזון בריא ובכמות שהילדים דורשים. מעורבות ההורים בהרגלי אכילה  מעודדת את הילדים לאכול גם כאשר אינם רעבים.  

על רקע זה תוכנן המחקר לפנינו. השאלה שעמדה לפני החוקרים הייתה האם מעורבות  ההורים בהרגלי האכילה בחולי דאון, יש לה השפעה על כמות המזון שהחולה אוכל ועל משקלו ?  השערת החוקרים היתה כי נטיית ההורים להקפיד על אכילה בחולי דאון יותר מאשר בילדים בריאים, וכי ההשמנה היא תוצאה של  דאגה לתזונת הילדים מעבר לדרוש.

במחקר השתתפו  36 ילדים עם  תסמונת דאון ומכל משפחה נבחר ילד בריא לקבוצת הביקורת. גיל החולים וילדי הביקורת היה מ 3 ועד עשר שנים. במחקר לא השתתפו ילדים שסבלו ממומי לב מלידה,  היצרות במעי ומחלות מעיים אחרות, לויקמיה ותת פעילות בלוטת התריס כולם ידועים כסיבוכים אופיניים לתסמונת דאון.

           

טכנאים, מומחים לנושא האנתרופומטריה, בדקו גובה ומשקל של כל ילד.  להורים הומצא שאלון בו הופיעו שאלות שהתייחסו להרגלי האכילה של הילד. השאלון הוא מסמך שנמצא בשימוש רב במחקרי תזונה בילדים ומכונה Child feeding questionnaire.

השאלון בדק  ששה תחומים:  

באיזו מידה ההורה מתרשם כי הילד סובל ממשקל יתר?

מהי מידת האחריות שההורה מרגיש כלפי הילד?

האם ההורה מוטרד ממשקלו וגובהו של הילד ?  

האם ההורה מגביל את כמויות האוכל של הילד  ? 

או להפך  האם הוא מעודד את הילד לאכול יותר ? 

ולבסוף האם ההורה עוקב אחר כמויות הסוכריות והחטיפים שהילד מכניס לפיו ?  

התוצאות כצפוי:

ה  BMIהיה גבוה יותר בקרב חולי דאון מבקבוצת הביקורת.

תחושת האחריות ומידתהדאגה כלפי ילדי תסמונת דאון היתהגבוהה בהשוואה לילד בריא במשפחה. 

וכן נמצא,  כמידת הדאגה, מידת ה BMI הייתה גבוהה יותר. 

הערת העורך: בעבר העלנו מספר סיבוכים אשר עלינו לזכור במעקב  אחרי חולי דאון. הם זקוקים לבדיקת ראייה תקופתית, כי קיימת נטייה לקוצר ראייה,  בדיקת שמיעה בגלל הנטייה  להפרעות בתחום זה  וכן ניטור פעילות בלוטת התריס. יש לזכור כי גם מחלת הכרסת מופיעה בשכיחות מוגברת בתסמונת דאון  ורצוי לבדוק את הסממנים הסרולוגיים למחלה זו. עכשו נוסף מעקב אחר משקל ומניעת השמנה. השמנה גורמת לעמידות לאינסולין, לעלייה בלחץ הדם, לעליה ברמת הכולסטרול בדם ולשינויים בדופן של כלי הדם ועל כל המשתמע מכך.

המאמר הופיע בעיתוןJournal of Pediatrics מחודש פברואר 2005.

           

Child feeding practices in children with Down syndrome and their, siblings, ONeill KL, Shults J, Stallings VA, Stettler N. , J Pediatrics 2005;146:234-8

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן