קבוצת עבודה הנתמכת ע”י הקרן להפרעה דו קוטבית בילדים ובמתבגרים (CABF), פירסמה הנחיות חדשות לאבחנה וטיפול בהפרעה דו קוטבית (BPD) בילדים.
לפי המומחים, הרופאים משתפרים בזיהוי של BPD בילדים, אך אין שום דבר שמנחה לגבי הטיפול. ילדים הסובלים מהפרעה זו יכולים להיות מאוד חולים. לעיתים קרובות הילדים הם התאבדותיים, דיכאוניים או מאניים מדי מכדי ללכת לבית הספר. ייצוב מצב הרוח שלהם וחזרה שלהם לבית הספר, הוא דבר חיוני על מנת לאפשר להם חיים נורמליים ככל האפשר.
ההנחיות שפורסמו מבוססות על עדויות ממחקרים קליניים בילדים ובמבוגרים, תיאורי מקרה שפורסמו ודעות של מומחים לגבי הניהול הקליני של המקרים. ההנחיות מתייחסות לאבחנה של BPD מסוג 1 בילדים בגילאים 6-17, והן מציעות דרכי טיפול למאניה ולדיכאון עם או בלי פסיכוזה בחולים צעירים.
לפי ההנחיות, הטיפול ב- BPD כולל טיפול תרופתי, פסיכותרפיה, ושינויים באורח החיים כמו הפחתה של מתח, רכישת הרגלי שינה קבועים, התאמות בבית הספר והימנעות מחומרים כמו קפאין, אלכוהול וסמים לא חוקיים. הטיפול התרופתי נע משימוש בתרופה בודדת, ועד לטיפול משולב של מספר תרופות, המומלץ במקרים קשים.
המומחים בקבוצת העבודה סיכמו את הדיונים בכך, שהטיפול ב- BPD בילדים ממשיך להיות נושא שנוי במחלוקת. עם זאת, ברור כי ילדים אלו סובלים מהפרעה חמורה וכי אבחנה מוקדמת וטיפול אגרסיבי חיוניים על מנת שיוכלו לתפקד בחברה. המומחים מקווים, כי אבחנה וטיפול מוקדמים יוכלו למנוע את ההשלכות השליליות הקשורות בהפרעה זו.
J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. 2005;44:213-239
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!