מחלת הפרקינסון אינה משפיעה על תגובה לטעם (J Neurol Neurosurg Psychiatry)

תוצאות מחקר הפורסם בינואר בגיליון Journal of Neurology, Neurosurgery, and Psychiatry מציעות כי אין כל קשר בין מחלת פרקינסון (PD) והשינויים בתגובה לגירוי עם טעם טוב או לא.

מחקרים פרה-קליניים מצביעים כי העברה דופמינארגית בגנגיליה הבזלית עשויה להיות מעורבת בעיבוד גירוי נעים ולא נעים.

החוקרים בדקו תגובת טעם לחומרים מתוקים, מרים, חמוצים ומלוחים ב-30 נבדקי PD וב-33 נבדקי ביקורת. הם מדדו עוצמה של ניירות פילטר שהושרו בסוכרוז, כינין, חומצה ציטרית, או תמיסות נתרן כלורי. החוקרים השתמשו בנייר פילטר שהושרה במים כבקרה. כמו כן הם העריכו תגובתיות ל-100 מ”ל של שוקו או חלב וניל בשתי הקבוצות.

החוקרים השתמשו באלקטרוגסטרומטריה בכדי להעריך את סף הטעם. נתונים סוציודמוגרפיים ונוירופסיכיאטרים נאספו, כולל מידע על עישון, שימוש באלכוהול, צריכת קפה ותה, סימפטומים דיכאוניים ותפקוד קוגנטיבי.

נמצאו בעיות טעם ב-4 חולי PD ובשני נבדקי ביקורת. אחד מחולי PD דיווח על היחלשות מבודדת בטעם; שלושת האחרים דיווחו על ירידה בטעם ובריח. היחלשות בתחושת הריח דווחה ע”י יותר משליש מהחולים ובשני נבדקי ביקורת בלבד.

לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בעוצמה, תחושת נעימות, וזיהוי דגימות הסוכרוז, כינין, חומצה ציטרית או נתרן כלורי.

לחולי PD היו אחוזי עוצמה גבוהים משמעותית בניירות שהושרו ב-0.025% כינין לעומת קבוצת הביקורת. לא נמצאו הבדלים בתוך הקבוצות בתגובה לדגימות השוקו והחלב. בהשוואה לביקורת, סף אלקטרוגסטומטריה היה רגיש משמעותית בקבוצת PD.

ממצאים אלו מציעים כי ירידה בתפקודי הטעם אינה אחראית לבחירות תזונתיות משתנות ומצב בריאות הפה.

J Neurol Neurosurg Psychiatry 2004;76:40-46.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן